הלכה ליום ראשון ג' סיון תשפ"ד 9 ביוני 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

נסים חי בן אסתר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

בני ארץ ישראל וחוץ לארץ

ביארנו, שבני חוץ לארץ, צריכים לנהוג קדושת יום טוב בשני ימים של חג השבועות.

ישראלי שיצא לחו"ל
היוצא לחוץ לארץ ודעתו לשהות שם חודש או חודשיים, דינו כבן ארץ ישראל השוהה בחוץ לארץ, שדינו הוא כמו שביארנו.

שלוחי המוסדות, כגון שליחי הסוכנות היהודית וכיוצא בזה, הנמצאים בחוץ לארץ עם אנשי ביתם באופן זמני, ובדעתם לחזור בתום תקופת שליחותם לארץ ישראל, והדבר ידוע מראש שתקופת שליחותם נמשכת שנה או יותר, כל זמן שהם נמצאים בחוץ לארץ, עליהם להתנהג לגמרי כבני חוץ לארץ לענין קדושת יום טוב שני של גלויות, בין להקל ובין להחמיר, בין בסתר בין בגלוי. ועל כן עליהם להתפלל עם תושבי חוץ לארץ תפילת יום טוב, וכן אסורים הם להניח תפילין ביום טוב שני, אף שהוא יום חול לבני ארץ ישראל. וכן עושים סדר ליל שני של פסח כבני חוץ לארץ, ובכל הדינים דינם שוה לדין בני חוץ לארץ.

בן חו"ל שעלה לארץ
בן חוץ לארץ שעלה לארץ ישראל והוא מסופק אם יצליח להשתקע בארץ ולמצוא פרנסה, שאם יצליח, הרי שישאר בארץ ישראל, ואם לאו, אזי יחזור לחוץ לארץ, חייב לעשות שני ימים טובים כמנהג בני חוץ לארץ, מפני שעדיין לא עקר דעתו מהתיישבות חוץ לארץ, ולכן דינו כבן חוץ לארץ השוהה בארץ ישראל.

בחורים ובנות רווקים
בחור רווק העולה לארץ ישראל, והוא עצמאי, כלומר שאינו תלוי בדעת הוריו, יש לו לעשות רק יום טוב אחד, וכדין בני ארץ ישראל מפני שיש לקוות שימצא אשה בארץ ישראל, ויקבע דירתו כאן. אבל אם אומר שהוא תלוי בדעת הוריו, ורצונם שיחזור לחוץ לארץ, יעשה שני ימים טובים.

ומכל מקום, אם הוא יודע בעצמו, שאם תבוא לפניו אפשרות טובה לישא כאן אשה, וגם מבחינה כלכלית הוא יודע שיוכל להשאר בארץ, ויודע גם שבאופן שתבא לו הצעה כזו הרי שהוא יסרב לבקשת הוריו לרדת לחוץ לארץ בחזרה, שהרי הוא אינו מחוייב על פי ההלכה להענות לבקשת הוריו בדבר כזה, עליו לנהוג כבן ארץ ישראל, ואינו צריך לנהוג יום טוב שני של גלויות.

בן חו"ל שיש לו דירה בארץ
בן חוץ לארץ שיש לו דירה קבועה בארץ ישראל, ונוהג לשהות תמיד בכל שלושת הרגלים בדירתו שבארץ, אינו צריך לנהוג יום טוב שני של גלויות. ואף על פי שברוב ימות השנה הוא נמצא בדירתו שבחוץ לארץ, מכל מקום, הואיל והוא נמצא תמיד במועדים בארץ ישראל, דינו כבן ארץ ישראל לענין המועדים.

אולם כל זה דוקא כאשר הוא נמצא תמיד בארץ בכל שלושת הרגלים, אבל אם אינו נמצא כאן אלא בשני רגלים, פסק מרן רבינו זצ"ל שאי אפשר להקל בדבר, ועליו לנהוג יום טוב שני של גלויות.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה