הלכה ליום שני י"ג סיון תשפ"א 24 במאי 2021

ההלכה מוקדשת להצלחת

איתן בן מרים הי"ו

שיזכו הוא ורעייתו לשפע ברכה והצלחה
וה' יתברך ישמרם ויצילם מכל צרה וצוקה
ויזכו להגדיל תורה ולהאדירה
עושר וכבוד, בנים ובנות וכל טוב

הוקדש על ידי

בני המשפחה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים.

אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה. וכן כתב הלבוש. וכן כתב החכם הרופא רבי יעקב צהלון, שאין לאכול דגים עם חלב, מפני שגורם חולאים קשים. ומכל מקום רבים מן הפוסקים כתבו להקל לאכול דגים עם חלב. וכן הרמ"א בספרו דרכי משה כתב שלא ראה שנזהרים בזה.

גם יש מן הפוסקים, ומהם מרן החיד"א, שכתבו שגם מרן הבית יוסף לא התכוין לאסור אכילת דגים עם חלב, אלא אכילת דגים עם בשר, ומה שנכתב בבית יוסף דגים בחלב, הוא טעות סופר, (כמו טעות דפוס) ולכן אף על פי שבדרך כלל אנו פוסקים כדברי מרן הבית יוסף, מכל מקום, כאן יש להקל אף לכתחילה.

ועל כן הגאון רבי שלום משאש ז"ל, כתב גם כן להקל בזה מכל וכל, לפי שאין הדבר ברור בכלל שמרן השלחן ערוך אסר אכילת דגים בחלב, ועוד שמנהג כמה מיוצאי ספרד היה להקל באכילת דגים בחלב, וגם הרופאים בזמנינו מסכימים שאין כל חשש של מחלה קשה באכילת דגים בחלב. 

ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הביא שמנהג הספרדים היה לאסור אכילת דגים עם חלב מפני חשש סכנה, ושכן כתבו כמה פוסקים בפירוש, שמנהג הספרדים להחמיר בזה, וקשה מאד להאמין שהוא טעות סופר בספר בית יוסף, שאם כן לא היה מתפשט מנהג שכזה לאסור בהסכמת גדולי הדורות, אם כל שורש הדין הוא שיבוש גמור הנובע מטעות סופר. ובודאי אילו היה הדבר טעות, היו גדולי הדור שבזמן מרן והסמוכים לזמן זה מודיעים דעתם שיש טעות בספר בית יוסף. ובפרט שמרן עצמו הגיה ספרו ולא העיר בזה כלום. וכן פסקו לאיסור מכח המנהג כמה גדולים, ומהם הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי. ולכן ראוי לנהוג להחמיר לכתחילה שלא לאכול דגים בחלב, אבל אם בדיעבד בושלו דגים עם חלב, יש להקל לאכלם אף לספרדים שנהגו להימנע מכך.

ומכל מקום לעניין אכילת דגים עם חמאה, (שאינה כחלב ממש) כתבו כמה פוסקים להקל אף למנהג הספרדים, וכן כתב הגאון רבי עבדללה סומך זצ"ל מבגדד, שמנהג עירו להתיר לטגן דגים עם חמאה, ולכן הנוהגים לאכול דגים בחמאה רשאים להשאר במנהגם, ויוצאי אשכנז נוהגים להקל בכל זה לגמרי ורשאים להישאר במנהגם.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום,
מדוע מרן השולחן הערוך גילה לא גילה דעתו לעניין דגים בחלב בשולחן ערוך ? (שהרי גילה דעתו בנושא בבית-יוסף)
האם יש כללים כאשר מרן גילה מגלה דעתו בזה ואינו מגלה דעתו בזה ? מתי נאמר טעות סופר ? מתי נאמר חזר בו ? מתי נאמר שהדין לא השתנה ? וכ"ד

תודה! ד' אדר תשפ"א / 16 בפברואר 2021

כבר העיר כן אחד מהקדמונים בשו"ת באר שבע סימן לה, וכתב שכן דרכם של הפוסקים, שסומכים בחיבור אחד על מה שכתבו בחיבור אחר. ובפרט בדבר זה שלא מפורש בגמרא אלא שנהגו בו, ולכן אינו מעיקרי הדינים שיוכרח מרן לכותבו בשלחן ערוך. תבורך,

האם יש איסור רק כשהחלב בהדגים מבושלים או אפילו שהם קרים, כמו שאוכלים פת עם סלמון וגבינת שמנת? י"ג אב תשע"ו / 17 באוגוסט 2016

אין חילוק, שבין אם הדגים מבושלים, ובין אם הם קרים, אין לאכלם עם חלב.

אבל כל מה שמרן כתב לאסור בזה הוא רק משום חשש סכנה, אבל היום שברור שאין בזה כל חשש, גם מרן יורה להתיר, לא? י"ג אב תשע"ו / 17 באוגוסט 2016

זו היתה דעתו של הגר"ש משאש זצ"ל, שמכיון שהדבר לא נאסר בפירוש בגמרא,  וכיום לדברי הרופאים אין בזה סכנה, לכן אין לחשוש. אבל מרן זצ"ל היה סבור, שמאחר וכך נהגו הספרדים, יש למנהגם תוקף רב, ובפרט שכן נמצא בדברי מרן בבית יוסף. ומאחר והרופאים אומרים שגם אין סכנה באכילת בשר ודגים, שזהו דבר מוכחש מפי חכמינו זכרונם לברכה, לכן אין לסמוך על דבריהם גם במה שאומרים שאין סכנה באכילת חלב עם דגים. ולכן מנהגינו על מקומו עומד.

ישנם היום הרבה רופאים בכירים בארץ ובמקומות רבים בעולם, שאומרים שחלב פרות ומוצריו, גורמים ל-70%  מהמחלות.
לאור זאת אולי יש מקום לשקול לאסור אכילת דגים עם חלב ומוצרי חלב או בכלל לאסור אכילת חלב ומוצרי חלב. י"ט טבת תשע"ב / 14 בינואר 2012

באופן כללי, כל דבר שיש אומרים שיש בו סכנה, אבל אין הסכנה ברורה, ואינה ניכרת לעין, ורבים אינם חוששים לדברים אלה, על זה נאמר שומר פתאים ה'. לכן אין מקום על פי ההלכה לאסור באופן גורף אכילת מאכלים, הגם שיכול לצאת מהם נזק.

ראיתי שכתבתם, בהלכה יומית, שמותר לאכול דג עם חמאה. האם מותר גם עם שמנת? י"ט טבת תשע"ב / 14 בינואר 2012

למנהגינו, גם לדעת המיקלים לאכול דג בחמאה, אין לאכול דג בשמנת.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה