הלכה ליום רביעי ל' סיון תשפ"ב 29 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

סיון אנאל בת רחלי חלי ושגיב

הוקדש על ידי

המשפחה

תספורת בשעות הצהרים ובלילה

שאלה: האם נכון הדבר שאסור להסתפר בשעות אחר הצהריים או בלילה?

תשובה: בספר חמדת ימים (הלכות ערב שבת) כתב, שנכון להקדים את התספורת לפני חצות היום (לפני שעות הצהרים), מפני שבאותו הזמן הוא עת תגבורת הדינים ביותר, והואיל והתספורת היא ענין של "סילוק הדינים", לכן לא ראוי לעשות מעשה כזה בזמן שהדינים שולטים בעולם. כלומר, אין להסתפר בשעות הצהרים והלילה, אלא בשעות הבוקר בלבד.

והנה אמנם אין אנו מבינים את הדברים לאשורם, כי אין לנו עסק בנסתרות, אך אנו מבינים, שמשעות הצהריים הוא זמן של התגברות הדינים בעולם, ומאחר והתספורת היא ענין שיש בו סילוק הדינים, לכן אין לעשות זאת בשעות שליטת הדינים.

וכך כתב רבינו חיים ויטאל (בשער המצוות), שמורו ורבו רבינו האר"י ז"ל, היה נוהג שלא להסתפר אחרי חצות היום. וכן כתבו מרן החיד"א (בספר מורה באצבע) ורבינו חיים פלאג'י (בספר חיים לראש) ועוד. גם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי כתב, שירא שמים יחמיר על עצמו שלא להסתפר לאחר חצות היום, כי על פי הסוד אין להסתפר בשעות הללו, אלא בשעות הבוקר בלבד.

ובספר "משחא דרבותא" (שחובר על ידי גאון תוניס, רבי מסעוד אלפסי, ובניו רבי שלמה ורבי חיים), כתב, שאין שום הוכחה מדברי רבי חיים ויטאל, לאסור את התספורת לאחר חצות היום, כי טעמו של רבינו האר"י שלא היה מסתפר, הוא מפני שיש מחלוקת הפוסקים אם מותר להסתפר אחרי חצות היום לפני תפילת מנחה, ורבינו האר"י היה מתפלל תמיד מנחה סמוך לשקיעה, כך שאחרי חצות היום הוא עדיין לא התפלל, ומן הטעם הזה היה מחמיר על עצמו שלא להסתפר, אבל לא מסיבה אחרת. ולכן דחה את דברי החמדת ימים, ואת דברי כל הפוסקים שכתבו כדבריו, שיש בזה מניעה על פי הקבלה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בשו"ת יחוה דעת חלק רביעי סימן כ), הוכיח שגם המגן אברהם הבין את דברי האר"י כמו המשחא דרבותא, שאין כאן סיבה על פי תורת הסוד לאסור את התספורת, אלא שרבינו האר"י דקדק בכך מפני שלא רצה להסתפר לפני תפילת מנחה. וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.

לכן העיקר להלכה, שאין לחשוש ולהמנע מלהסתפר בלילה, וכן אין להמנע מזה בשעות הצהריים, וכן המנהג פשוט, כמו שכתב גם בספר בן איש חי.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם בסוף המסקנה שמותר להסתפר אחרי מנחה וגם בלילה וכתבתם וכן כתב הבן איש חי. אבל בן איש חי כתב בפירוש לא להסתפר אלא בבקר ט"ז תמוז תשפ"ב / 15 ביולי 2022

הבן איש חי כתב שעל פי הסוד יש להזהר, אבל כתב בעצמו שהמנהג פשוט שכן מסתפרים. לכן כתבנו שגם הבן איש חי העיד שכן המנהג.

גם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי כתב, שירא שמים יחמיר על עצמו שלא להסתפר לאחר חצות היום, כי על פי הסוד אין להסתפר בשעות הללו, אלא בשעות הבוקר בלבד.

לכן העיקר להלכה, שאין לחשוש ולהמנע מלהסתפר בלילה, וכן אין להמנע מזה בשעות הצהריים, וכן המנהג פשוט, כמו שכתב גם בספר בן איש חי.

דעת הבן איש חי אם כן להימנע או להתיר ? ה' תמוז תשפ"ב / 4 ביולי 2022

הגאון בן איש חי כתב שלדעתו נכון להזהר בזה, אבל העיד שהמנהג פשוט להקל.

בקשר לתספורת אחר חצות היום, כך היה נוהג מרן זצ"ל? א' תמוז תשפ"ב / 30 ביוני 2022

מרן זצ"ל היה מסתפר גם בלילה (וכל שכן אחר חצות היום). תבורכו, 

שלום וברכה ויישר כח על כל ההלכות הנפלאות ועל ההשקעה המרובה עבור הכלל.
כתבתם "גם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי כתב, שירא שמים יחמיר על עצמו שלא להסתפר לאחר חצות היום, כי על פי הסוד אין להסתפר בשעות הללו, אלא בשעות הבוקר בלבד" ואילו חתמתם את ההלכה במלים: "שאין לחשוש ולהמנע מלהסתפר בלילה, וכן אין להמנע מזה בשעות הצהריים, וכן המנהג פשוט, כמו שכתב גם בספר בן איש חי." לכאורה נראים הדברים סותרים. א' תמוז תשפ"ב / 30 ביוני 2022

בן איש חי כתב שכן המנהג פשוט, אבל לדעתו נכון להחמיר בזה. 

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה