הלכה ליום רביעי ל' סיון תשפ"ב 29 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

סיון אנאל בת רחלי חלי ושגיב

הוקדש על ידי

המשפחה

תספורת בשעות הצהרים ובלילה

שאלה: האם נכון הדבר שאסור להסתפר בשעות אחר הצהריים או בלילה?

תשובה: בספר חמדת ימים (הלכות ערב שבת) כתב, שנכון להקדים את התספורת לפני חצות היום (לפני שעות הצהרים), מפני שבאותו הזמן הוא עת תגבורת הדינים ביותר, והואיל והתספורת היא ענין של "סילוק הדינים", לכן לא ראוי לעשות מעשה כזה בזמן שהדינים שולטים בעולם. כלומר, אין להסתפר בשעות הצהרים והלילה, אלא בשעות הבוקר בלבד.

והנה אמנם אין אנו מבינים את הדברים לאשורם, כי אין לנו עסק בנסתרות, אך אנו מבינים, שמשעות הצהריים הוא זמן של התגברות הדינים בעולם, ומאחר והתספורת היא ענין שיש בו סילוק הדינים, לכן אין לעשות זאת בשעות שליטת הדינים.

וכך כתב רבינו חיים ויטאל (בשער המצוות), שמורו ורבו רבינו האר"י ז"ל, היה נוהג שלא להסתפר אחרי חצות היום. וכן כתבו מרן החיד"א (בספר מורה באצבע) ורבינו חיים פלאג'י (בספר חיים לראש) ועוד. גם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי כתב, שירא שמים יחמיר על עצמו שלא להסתפר לאחר חצות היום, כי על פי הסוד אין להסתפר בשעות הללו, אלא בשעות הבוקר בלבד.

ובספר "משחא דרבותא" (שחובר על ידי גאון תוניס, רבי מסעוד אלפסי, ובניו רבי שלמה ורבי חיים), כתב, שאין שום הוכחה מדברי רבי חיים ויטאל, לאסור את התספורת לאחר חצות היום, כי טעמו של רבינו האר"י שלא היה מסתפר, הוא מפני שיש מחלוקת הפוסקים אם מותר להסתפר אחרי חצות היום לפני תפילת מנחה, ורבינו האר"י היה מתפלל תמיד מנחה סמוך לשקיעה, כך שאחרי חצות היום הוא עדיין לא התפלל, ומן הטעם הזה היה מחמיר על עצמו שלא להסתפר, אבל לא מסיבה אחרת. ולכן דחה את דברי החמדת ימים, ואת דברי כל הפוסקים שכתבו כדבריו, שיש בזה מניעה על פי הקבלה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בשו"ת יחוה דעת חלק רביעי סימן כ), הוכיח שגם המגן אברהם הבין את דברי האר"י כמו המשחא דרבותא, שאין כאן סיבה על פי תורת הסוד לאסור את התספורת, אלא שרבינו האר"י דקדק בכך מפני שלא רצה להסתפר לפני תפילת מנחה. וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.

לכן העיקר להלכה, שאין לחשוש ולהמנע מלהסתפר בלילה, וכן אין להמנע מזה בשעות הצהריים, וכן המנהג פשוט, כמו שכתב גם בספר בן איש חי.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם בסוף המסקנה שמותר להסתפר אחרי מנחה וגם בלילה וכתבתם וכן כתב הבן איש חי. אבל בן איש חי כתב בפירוש לא להסתפר אלא בבקר ט"ז תמוז תשפ"ב / 15 ביולי 2022

הבן איש חי כתב שעל פי הסוד יש להזהר, אבל כתב בעצמו שהמנהג פשוט שכן מסתפרים. לכן כתבנו שגם הבן איש חי העיד שכן המנהג.

גם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי כתב, שירא שמים יחמיר על עצמו שלא להסתפר לאחר חצות היום, כי על פי הסוד אין להסתפר בשעות הללו, אלא בשעות הבוקר בלבד.

לכן העיקר להלכה, שאין לחשוש ולהמנע מלהסתפר בלילה, וכן אין להמנע מזה בשעות הצהריים, וכן המנהג פשוט, כמו שכתב גם בספר בן איש חי.

דעת הבן איש חי אם כן להימנע או להתיר ? ה' תמוז תשפ"ב / 4 ביולי 2022

הגאון בן איש חי כתב שלדעתו נכון להזהר בזה, אבל העיד שהמנהג פשוט להקל.

בקשר לתספורת אחר חצות היום, כך היה נוהג מרן זצ"ל? א' תמוז תשפ"ב / 30 ביוני 2022

מרן זצ"ל היה מסתפר גם בלילה (וכל שכן אחר חצות היום). תבורכו, 

שלום וברכה ויישר כח על כל ההלכות הנפלאות ועל ההשקעה המרובה עבור הכלל.
כתבתם "גם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי כתב, שירא שמים יחמיר על עצמו שלא להסתפר לאחר חצות היום, כי על פי הסוד אין להסתפר בשעות הללו, אלא בשעות הבוקר בלבד" ואילו חתמתם את ההלכה במלים: "שאין לחשוש ולהמנע מלהסתפר בלילה, וכן אין להמנע מזה בשעות הצהריים, וכן המנהג פשוט, כמו שכתב גם בספר בן איש חי." לכאורה נראים הדברים סותרים. א' תמוז תשפ"ב / 30 ביוני 2022

בן איש חי כתב שכן המנהג פשוט, אבל לדעתו נכון להחמיר בזה. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה