הלכה ליום שני כ"ב אייר תשפ"ב 23 במאי 2022

שירה

שאלה: מה החשיבות של השירה והמוסיקה? הרי על היהודי לעסוק בתורה ובמצוות, האם יש לשירה ערך בכלל?

תשובה: רבותינו בגמרא במסכת ערכין (דף יא.) אמרו: איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב? הוי אומר זו שירה, כי אין אדם שר שירה אלא מתוך שמחה וטוב לבב. ומסבירים רבותינו, שזהו פירוש הכתוב (בפרשת הקללות): "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב".

והקשו רבותינו בגמרא, שאולי מה שנאמר שעלינו לעבוד את ה' "בשמחה ובטוב לבב", הכוונה מתוך שנעסוק בדברי תורה, שהתורה היא משמחת, כמו שנאמר "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב", ומסבירים רבותינו, שדברי תורה נקראו "משמחי לב" אך לא נקראו "טוב לב", וטוב לב, שייך רק מתוך שירה.

כאן למדנו, על חשיבותה של השירה בחיינו. ולכן נאמר בספר מלכים, שהוצרך אלישע הנביא לשמוע קול נגינה, כדי שתשרה עליו השכינה, כמו שנאמר, "וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה'". וכן הסבירו רבותינו במסכת פסחים (דף סו:).

ואמרו עוד במדרש, אמר רבי לוי, הקורא מקרא בענוגו ובניגונו, עליו נאמר "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן".

גם מצאנו במסכת סנהדרין (צח:), מחלוקת בין רב ושמואל (שני גדולי האמוראים), "רב אמר: לא נברא העולם אלא לדוד, ושמואל אמר: לא נברא העולם אלא למשה". והסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כי דוד המלך הוא עמוד השירה, שרִוָּהוּ להשם יתברך בשירות ותשבחות (ברכות ז:). ומשה רבינו הוא עמוד התורה. ואלו ואלו דברי אלוקים חיים, כמו שאמרו באותיות דרבי עקיבא, לא נברא העולם אלמלא השירה, שנאמר, "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ", וגם אלמלא התורה בטלו שמים וארץ, כמו שנאמר "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי".

עוד אמרו חז"ל, גדולה שירה שעל ידה נמחלים עוונותיהם של ישראל. ובילקוט שופטים אמרו, שבכל פעם שהוסיפו ישראל לחטוא במשך הדורות, נאמר עליהם "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'", אולם לאחר שירת דבורה, שהמשיכו לחטוא, נאמר: וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה'", מדוע לא נאמר שוב "ויוסיפו"? אלא ללמדינו, שמכוחה של שירת דבורה נמחלו עוונותיהם של ישראל שחטאו עד אותו הזמן.

לכן גם מרן רבינו זצ"ל, אף על פי שלא נמצא שום ענין בעולם שהעסיק אותו מלבד עסק התורה והמצוות, בכל זאת היה חובב שירה, ובקי באופן מופלא בשירות ותשבחות, ובנגינות מורכבות, הפלא ופלא. והיה אומר, שבצעירותו, שאב יראת שמים לכל ימות השבוע, מכוח שירת הבקשות שהיה שומע בליל שבת קודש. (בספר אביר הרועים "בית מידות", בתחילת פרק שלישי, הארכנו בענין זה).

ולכן עודד רבינו מרן זצ"ל את אותם העוסקים בלימוד הצעירים את שירת הבקשות, ובפרט שמח על כך שמלמדים שירים בנוסח ובסגנון שהיה מקובל הספרדים ובני עדות המזרח.

ולסיכום: אף על פי שלכל דבר יש זמן ועת, בכל זאת, לשלימות בעבודה ה', אדם צריך להאזין מפעם לפעם לשירות ותשבחות, להיטיב את לבו בשירות ותשבחות לה' יתברך, וה' יזכינו לראות בביאת משיח צדקינו, שאז ישוררו הלויים בשיר בבית המקדש, בלחנים מופלאים שהיו באים לאחדים שבהם מכח הנבואה, ובכלי שיר שאין לנו השגה בהם, למנצח עלי השמינית, עלי עשור ועלי נבל, עלי הגיון בכינור.

שאלות ותשובות על ההלכה

אבל כבר פסק מרן בשו''ע שאסור לשמוע מוזיקה עם כלי נגינה מפני חורבן בית המקדש וצ''ע א' סיון תשפ"ב / 31 במאי 2022

ראשית, אפשר לשורר בפיו, כי זמרא דפומא שרי כמו שכתבו הפוסקים. שנית, יש שמחה של מצוה שאז מותר בכלי שיר, כמו סעודת סיום מסכת או בחגים ומועדים. כבודו יראה מה שכתבנו בזה באביר הרועים בית מידות.

האם מותר להתפלל עם כפכפים במקרה והרופא אמר לך שאסור לך ללמוד נעליים סגורות לזמן מסוים? כ"ב אייר תשפ"ב / 23 במאי 2022

מותר.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה