הלכה ליום שני כ"ב אייר תשפ"ב 23 במאי 2022

שירה

שאלה: מה החשיבות של השירה והמוסיקה? הרי על היהודי לעסוק בתורה ובמצוות, האם יש לשירה ערך בכלל?

תשובה: רבותינו בגמרא במסכת ערכין (דף יא.) אמרו: איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב? הוי אומר זו שירה, כי אין אדם שר שירה אלא מתוך שמחה וטוב לבב. ומסבירים רבותינו, שזהו פירוש הכתוב (בפרשת הקללות): "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב".

והקשו רבותינו בגמרא, שאולי מה שנאמר שעלינו לעבוד את ה' "בשמחה ובטוב לבב", הכוונה מתוך שנעסוק בדברי תורה, שהתורה היא משמחת, כמו שנאמר "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב", ומסבירים רבותינו, שדברי תורה נקראו "משמחי לב" אך לא נקראו "טוב לב", וטוב לב, שייך רק מתוך שירה.

כאן למדנו, על חשיבותה של השירה בחיינו. ולכן נאמר בספר מלכים, שהוצרך אלישע הנביא לשמוע קול נגינה, כדי שתשרה עליו השכינה, כמו שנאמר, "וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה'". וכן הסבירו רבותינו במסכת פסחים (דף סו:).

ואמרו עוד במדרש, אמר רבי לוי, הקורא מקרא בענוגו ובניגונו, עליו נאמר "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן".

גם מצאנו במסכת סנהדרין (צח:), מחלוקת בין רב ושמואל (שני גדולי האמוראים), "רב אמר: לא נברא העולם אלא לדוד, ושמואל אמר: לא נברא העולם אלא למשה". והסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כי דוד המלך הוא עמוד השירה, שרִוָּהוּ להשם יתברך בשירות ותשבחות (ברכות ז:). ומשה רבינו הוא עמוד התורה. ואלו ואלו דברי אלוקים חיים, כמו שאמרו באותיות דרבי עקיבא, לא נברא העולם אלמלא השירה, שנאמר, "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ", וגם אלמלא התורה בטלו שמים וארץ, כמו שנאמר "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי".

עוד אמרו חז"ל, גדולה שירה שעל ידה נמחלים עוונותיהם של ישראל. ובילקוט שופטים אמרו, שבכל פעם שהוסיפו ישראל לחטוא במשך הדורות, נאמר עליהם "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'", אולם לאחר שירת דבורה, שהמשיכו לחטוא, נאמר: וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה'", מדוע לא נאמר שוב "ויוסיפו"? אלא ללמדינו, שמכוחה של שירת דבורה נמחלו עוונותיהם של ישראל שחטאו עד אותו הזמן.

לכן גם מרן רבינו זצ"ל, אף על פי שלא נמצא שום ענין בעולם שהעסיק אותו מלבד עסק התורה והמצוות, בכל זאת היה חובב שירה, ובקי באופן מופלא בשירות ותשבחות, ובנגינות מורכבות, הפלא ופלא. והיה אומר, שבצעירותו, שאב יראת שמים לכל ימות השבוע, מכוח שירת הבקשות שהיה שומע בליל שבת קודש. (בספר אביר הרועים "בית מידות", בתחילת פרק שלישי, הארכנו בענין זה).

ולכן עודד רבינו מרן זצ"ל את אותם העוסקים בלימוד הצעירים את שירת הבקשות, ובפרט שמח על כך שמלמדים שירים בנוסח ובסגנון שהיה מקובל הספרדים ובני עדות המזרח.

ולסיכום: אף על פי שלכל דבר יש זמן ועת, בכל זאת, לשלימות בעבודה ה', אדם צריך להאזין מפעם לפעם לשירות ותשבחות, להיטיב את לבו בשירות ותשבחות לה' יתברך, וה' יזכינו לראות בביאת משיח צדקינו, שאז ישוררו הלויים בשיר בבית המקדש, בלחנים מופלאים שהיו באים לאחדים שבהם מכח הנבואה, ובכלי שיר שאין לנו השגה בהם, למנצח עלי השמינית, עלי עשור ועלי נבל, עלי הגיון בכינור.

שאלות ותשובות על ההלכה

אבל כבר פסק מרן בשו''ע שאסור לשמוע מוזיקה עם כלי נגינה מפני חורבן בית המקדש וצ''ע א' סיון תשפ"ב / 31 במאי 2022

ראשית, אפשר לשורר בפיו, כי זמרא דפומא שרי כמו שכתבו הפוסקים. שנית, יש שמחה של מצוה שאז מותר בכלי שיר, כמו סעודת סיום מסכת או בחגים ומועדים. כבודו יראה מה שכתבנו בזה באביר הרועים בית מידות.

האם מותר להתפלל עם כפכפים במקרה והרופא אמר לך שאסור לך ללמוד נעליים סגורות לזמן מסוים? כ"ב אייר תשפ"ב / 23 במאי 2022

מותר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה