הלכה ליום חמישי כ' ניסן תשפ"ב 21 באפריל 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שבתאי-שוטא-שי בן רחל-נטלה

בזכות כל הסבל היסורים הכאבים והבדידות שעבר עד כה, ובזכות חודש ניסן המלומד בניסים,מאוצר מתנות-חינם, רפואה שלמה בניסי-ניסים!

הוקדש על ידי

ננה

דין שביעי של פסח החל בערב שבת – בישול קטניות

בשנה זו (התשפ"ב), יחול יום שביעי של פסח, ביום ששי. ולמחרתו יחול יום השבת.

עירוב תבשילין
לפיכך, יש לזכור להניח "עירוב תבשילין" מערב יום טוב. וכפי שביארנו כבר בהלכה הקודמת.

בישול קטניות ביום שביעי של פסח
האשכנזים הנוהגים איסור בקטניות בפסח כמו שביארנו בערב החג, וכן כמה מעולי מרוקו זהירים בזה, ונוהגים גם שלא לבשל קטניות בפסח. ויש שנהגו בזה רק לגבי אורז, אבל בשאר הקטניות נהגו להקל. ובשנה זו, שיחול שביעי של פסח בערב שבת, עולה השאלה כדלהלן:

שאלה: האם מותר לי לבשל ביום שביעי של פסח אורז, שיאכלו ממנו ביום שבת שלאחר הפסח?

תשובה: אף שיש נוהגים שלא לאכול קטניות בפסח, מכל מקום אין הם נוהגים בקטניות איסור כדין החמץ ממש. ועל כן גם למנהג האשכנזים מותר להשהות (להשאיר) בימי הפסח מיני קטניות בבית. וכן תרכובות אבקת חלב לצורת תינוקות שיש בהן קטניות, הכל נוהגים להשתמש בהן בפסח, בכלים מיוחדים לבישול קטניות.

ולפיכך להלכה, מותר לאשכנזי לבשל ביום שביעי של פסח, שהוא יום טוב, קטניות עבור יום השבת שלאחריו. (וכמובן יש להזהר ולעשות עירוב תבשילין כנ"ל). והטעם להיתר זה, משום שהספרדים הנוהגים היתר באכילת קטניות, מצויים לרוב בינינו, ולכן יתכן שבעצם החג יגיע ספרדי לביתו של האשכנזי, ויוכלו להגיש לפניו מן המאכלים שיש בהם קטניות. ולכן כיון שיתכן שיהיה שימוש בקטניות המתבשלות בעצם החג, לכן אין לאסור לבשלם, אף לאשכנזים שנוהגים בזה איסור.

ואמנם הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל החמיר בדבר מצד בישול ביום טוב, וכן בשו"ת הלק"ט החמיר בזה מצד אחר. מכל מקום כאן בארץ ישראל, יש להקל יותר בדבר. וכמו שפסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל בשו"ת מנחת שלמה (תנינא סוף סימן יז). וכן הורו עוד מגדולי הפוסקים. ונכון שיעשו כן בכלים מיוחדים שמבשלים בהם קטניות, שהרי האשכנזים זהירים שלא להשתמש בכלי המיוחד לפסח לצורך בישול קטניות, אבל בכלים אחרים, יש להקל בזה.

ולסיכום: אשכנזי הנוהג איסור באכילת קטניות, רשאי לבשל ביום טוב האחרון של פסח, מיני קטניות בכלים מיוחדים, לצורך סעודת השבת שתבוא אחר הפסח.

שאלות ותשובות על ההלכה

אשמח לתשובה בשעה הקרובה.
אחים שלי והנשים שלהם באים אלינו לשבת וחג כעת,
האם הם חייבות להדליק נרות שבת וחג,
או שרק אמא שלי יכולה להדליק ודי בזה? כ' ניסן תשפ"ב / 21 באפריל 2022

אמך תדליק בברכה, והן תעמודנה על ידה ותשמענה את הברכה ותדלקנה אחריה. זהו למנהג הספרדים. והאשכנזים נוהגים שיכולות להוסיף נרות אחריה ולברך עליהם לבדן. 

האם מותר לקנות אורז בפסח עצמו(חול המועד כמובן) ולבדוק אותו ? קניתי אורז עם הכשר בדץ ידה חרדית לשאר השנה ועם הכשר לפסח של בדץ בית יוסף האם מותר לי לבדוק אותו בפסח או שהייתי צריך לבדוק אותו לפני החג? י"ט ניסן תשע"ט / 24 באפריל 2019

מותר בהחלט.

שמעתי שיש מכל מיני חששות בכמון, האם אכן צריך לחשוש אליהם? כ"ג ניסן תשע"ו / 1 במאי 2016

יש לקנות כמון בהכשר טוב, ואז אין בו חשש כלל. שגם אם נתערב בו גרעין שבלת שועל כמו שאומרים הרי התבטל לפני הפסח. ועוד שבדרך כלל אין שם תערובת כלל. לכן יש להקל בזה בפשיטות.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה