הלכה ליום חמישי כ' ניסן תשפ"ב 21 באפריל 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שבתאי-שוטא-שי בן רחל-נטלה

בזכות כל הסבל היסורים הכאבים והבדידות שעבר עד כה, ובזכות חודש ניסן המלומד בניסים,מאוצר מתנות-חינם, רפואה שלמה בניסי-ניסים!

הוקדש על ידי

ננה

דין שביעי של פסח החל בערב שבת – בישול קטניות

בשנה זו (התשפ"ב), יחול יום שביעי של פסח, ביום ששי. ולמחרתו יחול יום השבת.

עירוב תבשילין
לפיכך, יש לזכור להניח "עירוב תבשילין" מערב יום טוב. וכפי שביארנו כבר בהלכה הקודמת.

בישול קטניות ביום שביעי של פסח
האשכנזים הנוהגים איסור בקטניות בפסח כמו שביארנו בערב החג, וכן כמה מעולי מרוקו זהירים בזה, ונוהגים גם שלא לבשל קטניות בפסח. ויש שנהגו בזה רק לגבי אורז, אבל בשאר הקטניות נהגו להקל. ובשנה זו, שיחול שביעי של פסח בערב שבת, עולה השאלה כדלהלן:

שאלה: האם מותר לי לבשל ביום שביעי של פסח אורז, שיאכלו ממנו ביום שבת שלאחר הפסח?

תשובה: אף שיש נוהגים שלא לאכול קטניות בפסח, מכל מקום אין הם נוהגים בקטניות איסור כדין החמץ ממש. ועל כן גם למנהג האשכנזים מותר להשהות (להשאיר) בימי הפסח מיני קטניות בבית. וכן תרכובות אבקת חלב לצורת תינוקות שיש בהן קטניות, הכל נוהגים להשתמש בהן בפסח, בכלים מיוחדים לבישול קטניות.

ולפיכך להלכה, מותר לאשכנזי לבשל ביום שביעי של פסח, שהוא יום טוב, קטניות עבור יום השבת שלאחריו. (וכמובן יש להזהר ולעשות עירוב תבשילין כנ"ל). והטעם להיתר זה, משום שהספרדים הנוהגים היתר באכילת קטניות, מצויים לרוב בינינו, ולכן יתכן שבעצם החג יגיע ספרדי לביתו של האשכנזי, ויוכלו להגיש לפניו מן המאכלים שיש בהם קטניות. ולכן כיון שיתכן שיהיה שימוש בקטניות המתבשלות בעצם החג, לכן אין לאסור לבשלם, אף לאשכנזים שנוהגים בזה איסור.

ואמנם הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל החמיר בדבר מצד בישול ביום טוב, וכן בשו"ת הלק"ט החמיר בזה מצד אחר. מכל מקום כאן בארץ ישראל, יש להקל יותר בדבר. וכמו שפסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל בשו"ת מנחת שלמה (תנינא סוף סימן יז). וכן הורו עוד מגדולי הפוסקים. ונכון שיעשו כן בכלים מיוחדים שמבשלים בהם קטניות, שהרי האשכנזים זהירים שלא להשתמש בכלי המיוחד לפסח לצורך בישול קטניות, אבל בכלים אחרים, יש להקל בזה.

ולסיכום: אשכנזי הנוהג איסור באכילת קטניות, רשאי לבשל ביום טוב האחרון של פסח, מיני קטניות בכלים מיוחדים, לצורך סעודת השבת שתבוא אחר הפסח.

שאלות ותשובות על ההלכה

אשמח לתשובה בשעה הקרובה.
אחים שלי והנשים שלהם באים אלינו לשבת וחג כעת,
האם הם חייבות להדליק נרות שבת וחג,
או שרק אמא שלי יכולה להדליק ודי בזה? כ' ניסן תשפ"ב / 21 באפריל 2022

אמך תדליק בברכה, והן תעמודנה על ידה ותשמענה את הברכה ותדלקנה אחריה. זהו למנהג הספרדים. והאשכנזים נוהגים שיכולות להוסיף נרות אחריה ולברך עליהם לבדן. 

האם מותר לקנות אורז בפסח עצמו(חול המועד כמובן) ולבדוק אותו ? קניתי אורז עם הכשר בדץ ידה חרדית לשאר השנה ועם הכשר לפסח של בדץ בית יוסף האם מותר לי לבדוק אותו בפסח או שהייתי צריך לבדוק אותו לפני החג? י"ט ניסן תשע"ט / 24 באפריל 2019

מותר בהחלט.

שמעתי שיש מכל מיני חששות בכמון, האם אכן צריך לחשוש אליהם? כ"ג ניסן תשע"ו / 1 במאי 2016

יש לקנות כמון בהכשר טוב, ואז אין בו חשש כלל. שגם אם נתערב בו גרעין שבלת שועל כמו שאומרים הרי התבטל לפני הפסח. ועוד שבדרך כלל אין שם תערובת כלל. לכן יש להקל בזה בפשיטות.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה