הלכה ליום שלישי ו' ניסן תשפ"ו 24 במרץ 2026

אכילת וצליית בשר לליל הסדר

בזמן שהיה בית המקדש קיים, היו כל ישראל עולים לירושלים בערב פסח, וכל משפחה (או כמה משפחות יחד) היו מביאים עמהם את קרבן הפסח שלהם למקדש, ואחר כך היו אוכלים אותו בירושלים. והיו ששים ושמחים בקרבת אלוקים כל ישראל חברים. אשרי עין ראתה כל אלה.

"בשר זה לפסח"
ובגמרא במסכת פסחים (נג.) אמרו, שאסור לומר על הבשר המיועד לפסח "בשר זה לפסח", מפני שנראה הדבר כאילו מקדישים את הבשר לקרבן פסח, ואוכלים אותו מחוץ לירושלים. כלומר, הואיל ובזמן בית המקדש, היו כל ישראל מקריבים קרבן פסח ואוכלים אותו בטהרה, ולפני שהיו מקריבים את הקרבנות, היו מקדישים את הבהמה, ואומרים "בהמה זו לקרבן פסח". ולאחר שהקדישו את הבהמה אסור לעשות בה שום דבר, אלא לאוכלה בתורת קרבן פסח. לכן גם בזמן הזה שאין לנו מקדש, אסור לומר על הבשר "בשר זה לפסח", אלא יאמרו: "בשר זה ליום טוב".

ונחלקו הפוסקים במקרה שאדם טעה ואמר "בשר זה לפסח", או "טלה זה לפסח", האם בדיעבד (לאחר שכבר נעשתה הטעות), מותר לאכול מהבשר או לא. שלדעת הגאון "בית חדש", אפילו בדיעבד אסור לאכול מהבשר, ואפילו אסור ליהנות ממנו. כדין בשר מוקדש ממש. אולם הגאון גדול הדור רבינו חיים אבולעפיה, בספרו מקראי קודש, כתב שבדיעבד יש להקל בזה, וכן כתבו עוד הרבה אחרונים, שלא נאמר האיסור בתלמוד, אלא כדי לאסור לכתחילה, אבל בדיעבד אין להחמיר כל כך ולאסור את הבשר, ובפרט בזמנינו שאין שום אדם שמתכוין באמת להקדיש לקרבן, אלא זו שיגרת לשון בלבד, "בשר זה לפסח".

אכילת גדי מקולס
בדומה לדין זה, אסרו רבותינו (פסחים שם), לאכול בליל הסדר גדי או שה שצלוי כולו בשלימותו, מפני שנראה הדבר ממש כמו קרבן פסח, ונראה כאילו אנשים אוכלים קרבן פסח מחוץ לירושלים הבנויה בקדושתה, ואיסור זה נוהג בכל מקום.

ומטעם זה אסור לאכול בליל הסדר את ה"זרוע", אם צלו ושמו אותה בקערת ליל הסדר, מפני שהיא נעשית זכר לקרבן פסח.

אכילת בשר צלי
מעבר לכך, יש מקומות שנהגו ישראל שלא לאכול בכלל בשר צלי בליל הסדר, כדי שלא יהיה נראה כאילו אוכלים קרבן פסח כאמור. ובזמנינו נהגו כל ישראל בכל מקום שהם שלא אוכלים בשר צלי בליל פסח. ואין בזה חילוק בין בשר טלה או שה או עגל או עוף, שבכל מקרה נהגו לאסור לגמרי.

וכל זה כמובן רק לגבי בשר צלי, אבל בשר מבושל נהגו כל ישראל לאכול בליל הסדר. ומבושל, הכוונה, שבישלו אותו עם מים או שמן וכדומה, ולא בפני עצמו. (לכן הרוצה לבשל בשר בסיר לליל הסדר, לא יבשל ללא מים, אלא יוסיפו מים וכדומה, כדי שיהיה בישול ממש, ולא "צלי קדירה").

ויהי רצון שבזכות דקדוק ההלכה וזכות הרבים, נזכה לאכול מצות בתוך אחינו בעיר הקודש, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים, ונעלה עולות מרווחים, ונשכון משכנות מבטחים. (לשון החתם סופר בהשמטות סימן קצו). אמן כן יהי רצון.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לאכול אבקת חלב נוכרי? מי שמקפיד לא לאכול רבנות . כ"ה ניסן תשפ"ב / 26 באפריל 2022

מרן זצ"ל אמר לי: "יש להזהר" שלא לאכול אבקת חלב נכרי. אבל לקטנים, מותר.

האם בשר בתבנית בתנור עם קצת מים ושמן, נחשב כצלי? י' ניסן תשפ"ב / 11 באפריל 2022

שימי הרבה מים, שיהיה נראה שמדובר בתבשיל ולא בצלי. 

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה