הלכה ליום שני י' ניסן תשפ"ב 11 באפריל 2022

אכילת וצליית בשר לליל הסדר

בזמן שהיה בית המקדש קיים, היו כל ישראל עולים לירושלים בערב פסח, וכל משפחה (או כמה משפחות יחד) היו מביאים עמהם את קרבן הפסח שלהם למקדש, ואחר כך היו אוכלים אותו בירושלים. והיו ששים ושמחים בקרבת אלוקים כל ישראל חברים. אשרי עין ראתה כל אלה.

"בשר זה לפסח"
ובגמרא במסכת פסחים (נג.) אמרו, שאסור לומר על הבשר המיועד לפסח "בשר זה לפסח", מפני שנראה הדבר כאילו מקדישים את הבשר לקרבן פסח, ואוכלים אותו מחוץ לירושלים. כלומר, הואיל ובזמן בית המקדש, היו כל ישראל מקריבים קרבן פסח ואוכלים אותו בטהרה, ולפני שהיו מקריבים את הקרבנות, היו מקדישים את הבהמה, ואומרים "בהמה זו לקרבן פסח". ולאחר שהקדישו את הבהמה אסור לעשות בה שום דבר, אלא לאוכלה בתורת קרבן פסח. לכן גם בזמן הזה שאין לנו מקדש, אסור לומר על הבשר "בשר זה לפסח", אלא יאמרו: "בשר זה ליום טוב".

ונחלקו הפוסקים במקרה שאדם טעה ואמר "בשר זה לפסח", או "טלה זה לפסח", האם בדיעבד (לאחר שכבר נעשתה הטעות), מותר לאכול מהבשר או לא. שלדעת הגאון "בית חדש", אפילו בדיעבד אסור לאכול מהבשר, ואפילו אסור ליהנות ממנו. כדין בשר מוקדש ממש. אולם הגאון גדול הדור רבינו חיים אבולעפיה, בספרו מקראי קודש, כתב שבדיעבד יש להקל בזה, וכן כתבו עוד הרבה אחרונים, שלא נאמר האיסור בתלמוד, אלא כדי לאסור לכתחילה, אבל בדיעבד אין להחמיר כל כך ולאסור את הבשר, ובפרט בזמנינו שאין שום אדם שמתכוין באמת להקדיש לקרבן, אלא זו שיגרת לשון בלבד, "בשר זה לפסח".

אכילת גדי מקולס
בדומה לדין זה, אסרו רבותינו (פסחים שם), לאכול בליל הסדר גדי או שה שצלוי כולו בשלימותו, מפני שנראה הדבר ממש כמו קרבן פסח, ונראה כאילו אנשים אוכלים קרבן פסח מחוץ לירושלים הבנויה בקדושתה, ואיסור זה נוהג בכל מקום.

ומטעם זה אסור לאכול בליל הסדר את ה"זרוע", אם צלו ושמו אותה בקערת ליל הסדר, מפני שהיא נעשית זכר לקרבן פסח.

אכילת בשר צלי
מעבר לכך, יש מקומות שנהגו ישראל שלא לאכול בכלל בשר צלי בליל הסדר, כדי שלא יהיה נראה כאילו אוכלים קרבן פסח כאמור. ובזמנינו נהגו כל ישראל בכל מקום שהם שלא אוכלים בשר צלי בליל פסח. ואין בזה חילוק בין בשר טלה או שה או עגל או עוף, שבכל מקרה נהגו לאסור לגמרי.

וכל זה כמובן רק לגבי בשר צלי, אבל בשר מבושל נהגו כל ישראל לאכול בליל הסדר. ומבושל, הכוונה, שבישלו אותו עם מים או שמן וכדומה, ולא בפני עצמו. (לכן הרוצה לבשל בשר בסיר לליל הסדר, לא יבשל ללא מים, אלא יוסיפו מים וכדומה, כדי שיהיה בישול ממש, ולא "צלי קדירה").

ויהי רצון שבזכות דקדוק ההלכה וזכות הרבים, נזכה לאכול מצות בתוך אחינו בעיר הקודש, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים, ונעלה עולות מרווחים, ונשכון משכנות מבטחים. (לשון החתם סופר בהשמטות סימן קצו). אמן כן יהי רצון.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לאכול אבקת חלב נוכרי? מי שמקפיד לא לאכול רבנות . כ"ה ניסן תשפ"ב / 26 באפריל 2022

מרן זצ"ל אמר לי: "יש להזהר" שלא לאכול אבקת חלב נכרי. אבל לקטנים, מותר.

האם בשר בתבנית בתנור עם קצת מים ושמן, נחשב כצלי? י' ניסן תשפ"ב / 11 באפריל 2022

שימי הרבה מים, שיהיה נראה שמדובר בתבשיל ולא בצלי. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה