הלכה ליום שישי י"ח תשרי תשפ"ב 24 בספטמבר 2021

ושמחת בחגך

אחת המצות אשר נצטוינו בה באופן מיוחד בחג הסוכות, היא מצות השמחה בחג, כמו שנאמר "ושמחת בחגך והיית אך שמח".

ובכלל המצוה, שיאכל אדם מאכלים מתוקנים, בשר ויין, ויקנה לאשתו ולבנותיו בגדים נאים לכבוד החג, ולילדיו הקטנים יתן מיני מתיקה, קליות ואגוזים.

אולם הדבר ברור, כי עיקר השמחה שנצטוינו בה, אינה רק שמחה גשמית, באכילה ושתיה וכיוצא בזה, אלא עיקרה שמחה רוחנית, שישמח אדם בה' יתברך, שזכינו להמליכו עלינו, והוא משגיח עלינו בהשגחה פרטית, וזיכנו לעובדו כל ימי חיינו.

והנה בכל החגים אנו מצווים על השמחה, אולם בחג הסוכות יש לחובת השמחה משנה תוקף, כמו שכתב הרמב"ם בהלכות לולב בזו הלשון: אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן, בחג הסוכות היתה במקדש שמחה יתירה, שנאמר, ושמחת לפני ה' אלקיך שבעת ימים, ומצוה להרבות בשמחה זו.

ויש לשאול, שאם מצוה גדולה לשמוח בימי חג הסוכות, אם כן מדוע דוקא בימים אלה ציונו ה' יתברך לצאת מדירת הקבע ולעבור לדירת עראי? אדרבה, בודאי שהמקום הראוי יותר לשמחה הוא בתנאי החיים אשר הורגלנו אליהם, איש איש בביתו.

והגאון רבי יעקב נימן זצ"ל (ראש ישיבת אור ישראל בליטא ובפתח תקוה), ביאר בזה, שאדרבא, מאחר ושמחה אמיתית לא ניתן להשיג אלא כשבאים לידי הכרה שהעולם הזה אינו אלא "דירת עראי", לכן נצטוינו לשמוח דוקא ב"דירת עראי", כי מי שחושב שתכלית האדם היא בעולם הזה, ונוהג כאן כמנהג "ישיבת קבע", אין באפשרותו להגיע לידי שמחה אמיתית.

והזכיר עוד בענין זה, ממה שפירש רב גדול אחד (הוא הגאון רבי משה רוזנשטיין זצ"ל המשגיח בישיבת לומז'ה), לגבי מנהג רבים, הקוראים במגלת "קהלת" בחג הסוכות. ומסבירים את הטעם בזה, שכן במגילת קהלת כתב שלמה המלך על העולם הזה שכולו הבל. לכן קוראים בה, כדי שלא ישמח אדם יותר מדי בחג הסוכות, ויזכור שהעולם הזה חולף ואינו תמידי.

והגאון הנזכר הסביר, להיפך, שהטעם שקוראים מגלת קהלת, משום שאי אפשר להגיע לידי שמחה גדולה ואמיתית, אלא רק כאשר האדם אינו קשור כל כך להבלי העולם הזה, ומתבטלות אצלו "הקנאה התאווה והכבוד", והוא מכיר ויודע שהעולם הזה הוא רק פרוזדור לקראת העולם הנצחי, רק אז יוכל לבא לידי שמחה גדולה ואמיתית.

מערכת הלכה יומית, מברכת את קהל המנויים היקרים, בברכת חג שמח, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, ונזכה כולנו לראות בביאת משיח צדקינו, ובשמחת בית השואבה, בקול גילת ורנן, במהרה בימינו אמן.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה