הלכה ליום שישי י"ח תשרי תשפ"ב 24 בספטמבר 2021

ושמחת בחגך

אחת המצות אשר נצטוינו בה באופן מיוחד בחג הסוכות, היא מצות השמחה בחג, כמו שנאמר "ושמחת בחגך והיית אך שמח".

ובכלל המצוה, שיאכל אדם מאכלים מתוקנים, בשר ויין, ויקנה לאשתו ולבנותיו בגדים נאים לכבוד החג, ולילדיו הקטנים יתן מיני מתיקה, קליות ואגוזים.

אולם הדבר ברור, כי עיקר השמחה שנצטוינו בה, אינה רק שמחה גשמית, באכילה ושתיה וכיוצא בזה, אלא עיקרה שמחה רוחנית, שישמח אדם בה' יתברך, שזכינו להמליכו עלינו, והוא משגיח עלינו בהשגחה פרטית, וזיכנו לעובדו כל ימי חיינו.

והנה בכל החגים אנו מצווים על השמחה, אולם בחג הסוכות יש לחובת השמחה משנה תוקף, כמו שכתב הרמב"ם בהלכות לולב בזו הלשון: אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן, בחג הסוכות היתה במקדש שמחה יתירה, שנאמר, ושמחת לפני ה' אלקיך שבעת ימים, ומצוה להרבות בשמחה זו.

ויש לשאול, שאם מצוה גדולה לשמוח בימי חג הסוכות, אם כן מדוע דוקא בימים אלה ציונו ה' יתברך לצאת מדירת הקבע ולעבור לדירת עראי? אדרבה, בודאי שהמקום הראוי יותר לשמחה הוא בתנאי החיים אשר הורגלנו אליהם, איש איש בביתו.

והגאון רבי יעקב נימן זצ"ל (ראש ישיבת אור ישראל בליטא ובפתח תקוה), ביאר בזה, שאדרבא, מאחר ושמחה אמיתית לא ניתן להשיג אלא כשבאים לידי הכרה שהעולם הזה אינו אלא "דירת עראי", לכן נצטוינו לשמוח דוקא ב"דירת עראי", כי מי שחושב שתכלית האדם היא בעולם הזה, ונוהג כאן כמנהג "ישיבת קבע", אין באפשרותו להגיע לידי שמחה אמיתית.

והזכיר עוד בענין זה, ממה שפירש רב גדול אחד (הוא הגאון רבי משה רוזנשטיין זצ"ל המשגיח בישיבת לומז'ה), לגבי מנהג רבים, הקוראים במגלת "קהלת" בחג הסוכות. ומסבירים את הטעם בזה, שכן במגילת קהלת כתב שלמה המלך על העולם הזה שכולו הבל. לכן קוראים בה, כדי שלא ישמח אדם יותר מדי בחג הסוכות, ויזכור שהעולם הזה חולף ואינו תמידי.

והגאון הנזכר הסביר, להיפך, שהטעם שקוראים מגלת קהלת, משום שאי אפשר להגיע לידי שמחה גדולה ואמיתית, אלא רק כאשר האדם אינו קשור כל כך להבלי העולם הזה, ומתבטלות אצלו "הקנאה התאווה והכבוד", והוא מכיר ויודע שהעולם הזה הוא רק פרוזדור לקראת העולם הנצחי, רק אז יוכל לבא לידי שמחה גדולה ואמיתית.

מערכת הלכה יומית, מברכת את קהל המנויים היקרים, בברכת חג שמח, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, ונזכה כולנו לראות בביאת משיח צדקינו, ובשמחת בית השואבה, בקול גילת ורנן, במהרה בימינו אמן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה