הלכה ליום שלישי י"א אב תשפ"א 20 ביולי 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מזל בת נזהה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני משפחתה

תוספת שביעית - שנת תשפ"א -תשפ"ב

השנה הבאה עלינו לטובה, שנת התשפ"ב, תהיה שנת השמיטה. ואף על פי שעדיין אין אנו עומדים בשנת השמיטה, מכל מקום עלינו לבאר דינים הנוגעים כבר לימים הללו.

שנת השמיטה מתחילה מיום ראש השנה הבא עלינו לטובה, ומסתיימת ברגע שנכנס ראש השנה של השנה שלאחריה. וכל דיני שמיטת הקרקעות, שנוגעת לעבודת האדמה ולפירות, נוהגים רק עם תחילת שנת השמיטה. (ודיני שמיטת כספים נוהגים בסיום השנה, לכן נבאר אותם אם ירצה ה' לקראת סוף השנה הבאה).

ומאחר ושנת השמיטה בפתח, כעת זהו הזמן שרגילים בהרבה מקומות בארץ ישראל (שבה נוהגים דיני השביעית בקרקעות), להכין את הגינות לקראת ראש השנה, על ידי שתילת צמחים שלא ידרשו פעולות שאסור לעשותן בשנת השמיטה. ופרט יש לשים לב בשנה זו, שיוצא לנו מאורע נדיר, ששנת השמיטה תהיה גם שנה מעוברת, כלומר, במשך שלוש עשרה חודשים תנהג שנת השמיטה.

הלכה למשה מסיני, שכל זמן שבית המקדש היה קיים, נאסרה עבודת האדמה שלושים יום קודם ראש השנה. וזהו דין "תוספת שביעית", שבזמנינו אינו נוהג אלא רגע קטן לפני כניסת ראש השנה.

ובכל זאת אסרו רבותינו גם בזמן הזה, לנטוע אילן פרי בתוך פחות מארבעים וארבעה ימים משנת השמיטה, כדי שלא יבואו לחשוד במי שנטע אילן בזמן כזה, שהוא נטע אותו בשנת השמיטה. (כי לגבי מנין שנות העורלה, מי שנטע אילן בזמן זה, נראה הדבר כאילו נטע אותו בשנת השמיטה ממש).

ולכן הרוצים לנטוע אילנות פרי בגינותיהם בימים הללו, יזהרו שלא לעשות כן אלא עד סוף השבוע הקרוב, עד ליום ט"ו באב (שיחול בשבת הקרובה). אלא אם כן מדובר בשתיל שיש סביבו גוש אדמה שתפוס היטב בשרשיו, והאדמה אינה מתפוררת בשעה שבאים לנטוע אותו, והעציץ שהיה האילן שתול בתוכו היה נקוב (שהיו חורים בקרקעיתו), שאילן כזה מותר לשתול עד סמוך לסיום השנה.

ונחלקו הפוסקים לגבי אילנות סרק, ושאר מיני עצים ופרחים, האם מותר לנטוע אותם סמוך לסיום השנה. שיש אומרים שאין לנטוע אותם אלא עד שבועיים לפני סיום השנה (יום ט"ו באלול), ויש מיקלים לגמרי עד סמוך לסוף השנה. (ויש בזה עוד שיטות). ונכון לחוש לדברי המחמירים בזה לכתחילה.

כל המלאכות שניתן לעשותן כבר עתה, ולא להמתין עד לשנת השמיטה, אף על פי שיתכן ויהיה אפשר להקל ולעשותן בשנת השמיטה, נכון יותר לעשותן כבר עכשיו. ולכן נכון מאד לנהוג כמו שכתבנו, להניח דישון בצורה שתספיק לצמחים עד סוף שנת השמיטה, וכן לגזום ולהדביר ולסדר את הגינה באופן שלא יעורר שאלות בשנת השמיטה.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה