הלכה ליום חמישי י"א חשון תשפ"א 29 באוקטובר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רפאל בן רינה ומאיר איררה ז״ל

שנפטר בי״א בחשון תש״פ והיום 12 חודשים לפטירתו
רוח השם תניחנו בגן עדן תהי מנוחתו עם שאר הצדיקים והצדקניות אמן

הוקדש על ידי

המשפחה

דברי תורה מול חדר השירותים הפתוח

שאלה: אם חדר השירותים פתוח, ורואים אותו מהסלון, האם מותר לדבר דברי תורה בסלון, והאם כך הדין גם למנהג האשכנזים?

תשובה: אתמול ביארנו, שכשם שאסור לקרוא קריאת שמע מול צואה, כמו כן אסור לקרוא קריאת שמע או לדבר דברי תורה או לברך וכיוצא בזה, מול בית הכסא, כלומר, מול האסלה שבחדר השירותים.

וכתב מרן השלחן ערוך (סימן פג סעיף א): "אסור לקרות (קריאת שמע) כנגד בית הכסא, אפילו אם פינו ממנו את הצואה. ויראה לי, דהיינו כשאין לו מחיצות, אבל אם יש לו מחיצות, אף על פי שיש בו צואה, קורא כנגדו בסמוך, ואינו חושש אם אין מגיע לו ריח רע".

כלומר, חידש לנו מרן השלחן ערוך, שאף על פי שיש לנו כלל, שאסור לקרוא קריאת שמע מול בית הכסא, זהו דוקא באופן שבית הכסא מונח בלי מחיצות, כמו שהיה בדורות הקודמים, שהיה להם מקום מיוחד בשדה להתפנות בו. אבל אם מדובר בבית כסא מיוחד, שהקיפו אותו במחיצות, ולמשל כמו שעושים בזמנינו, שיש לנו חדרים מיוחדים לבית הכסא, הרי שמותר לקרוא קריאת שמע מול חדר השירותים בלי שום חשש.

וכן באופן שדלת חדר השירותים פתוחה, וניתן לראות מסלון הבית את חדר השירותים הפתוח, בכל זאת, מותר לקרוא שם קריאת שמע, וכן לברך או להתפלל וכדומה, משום שהאסלה נמצאת ברשות אחרת לגמרי, ומה שרואים את האויר של חדר השירותים, אין בכך כדי לאסור לקרוא קריאת שמע מול האויר ההוא. (אמנם אם רואים משם את האסלה עצמה, נראה שיש לאסור. עיי' שלמת חיים סימן קד).

וכמובן שכל זה הוא דוקא באופן שאין שם ריח רע, כי אם נודף ריח רע מחדר השירותים, אי אפשר לקרוא שם קריאת שמע, עד שיתרחק ארבע אמות (שני מטר) מן המקום שבו נגמר הריח הרע.

ומה שהוסיף השואל לשאול, אם כך הדין גם למנהג האשכנזים. הנה באמת שיש חולקים על דברי מרן השלחן ערוך, וסוברים שאפילו אם יש לבית הכסא מחיצות, אסור לקרוא קריאת שמע כנגדו. אולם כבר כתב הגאון החזון איש (או"ח סימן יז) ועוד כמה מהאחרונים, שכל מה שיש מחמירים בזה, זהו דוקא כאשר המחיצות של בית הכסא, היו כפי שנהגו לעשות בדורות הקודמים, שהמחיצות הן מיוחדות לצרכים של בית הכסא, והן מטונפות מחמת כן, אבל בזמנינו, שקירות בית הכסא הן גם הקירות של חדרי הבית הסמוכים, ואינן מיוחדות לשימושים של בית הכסא, לכל הדעות מותר לקרוא קריאת שמע כנגדם. וכן נראה לגבי השאלה שלפנינו, שאם דלת בית הכסא פתוחה, לקרות כנגדה קריאת שמע, כיון שאינו עומד מול האסלה ממש, אלא רק מול אויר בית הכסא, והוא מוקף במחיצות, וממילא זו רשות אחרת לגמרי, וממילא יש להקל.

ולסיכום: אם דלת חדר השירותים פתוחה לחדר אחר, מותר לקרוא שם קריאת שמע וכדומה, אם אין שם ריח רע, ואם אינו רואה את האסלה עצמה. אולם בחדר השירותים עצמו בודאי שאסור אפילו להרהר בדברי תורה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים – הנהגות ממרן זצ"ל

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג): "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחוד......

לקריאת ההלכה