הלכה ליום שלישי י"ד אב תש"פ 4 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לזכות ולרפואה והצלחת וסיעתא דשמיא עבור

יעקב רבי בן פלורה הי"ו

הוקדש על ידי

המשפחה

הכניס ידו לבית הכסא

מי שנכנס לבית הכסא, (חדר השירותים), צריך ליטול את ידיו כשיצא משם, ואפילו אם לא עשה שם דבר, צריך שיטול את ידיו. והכוונה בזה, שישטוף את ידיו תחת ברז מים. ונכון שיעשה כן שלוש פעמים. אבל אין צורך בכלי.

והטעם לכך שצריך ליטול את ידיו, משום שבבית הכסא שורה רוח רעה, וכאשר אדם נכנס לבית הכסא, שורה רוח רעה על ידיו, ולכן עליו לרחצם במים, להעביר ולסלק מעליו את הרוח הרעה. (יביע אומר ח"ג סימן א, יחוה דעת ח"ג סימן א).

וכן ראינו פעם, כאשר הגיע מרן זצ"ל לביתה של אשה אחת שהיתה בודדה, ובא לשמחה בביקור בביתה החדש, והיא הראתה לו את כל חדרי ביתה, ומרן זצ"ל הסתובב בכל חדרי הבית, אך כאשר הראתה לו את חדר האמבטיה שהיה שם גם שירותים, ראינו שמרן זצ"ל לא רצה להכנס פנימה, כדי שלא יצטרך לאחר מכן לרחוץ את ידיו ולהתעכב עוד.

והנה קורה לעתים, שאדם מכניס את ידו האחת לבית הכסא, כדי לקחת משם נייר וכדומה, ועלינו להתבונן, האם רוח רעה יכולה לשרות על יד אחת? או שאולי אם הכניס יד אחת עליו ליטול את שתי ידיו?

והגאון מהרש"ם (דעת תורה סימן ד) כתב, שאם הכניס יד אחת לבית הכסא, אינו צריך ליטול אפילו יד אחת, כי אין הרוח רעה שורה בצורה כזו. והביא ראיה לדבריו. אולם בספר ילקוט יוסף (סימן ג עמוד תנט) צידד לדחות את ראייתו.

והגאון רבי חיים פלאג'י בספר רוח חיים (סימן ג) כתב, שאם הכניס יד אחת לבית הכסא, עליו ליטול את שתי ידיו, כי עם הכנסת יד אחת, ממילא שורה עליה רוח רעה, ומכח אותה כניסה שורה רוח רעה גם על ידו השנייה. וכן פסקו עוד כמה פוסקים. וכתבו שאין זה דומה למי שנגע בדבר מלוכלך בידו האחת, ששם אין חשש של רוח רעה, אלא ענין של נקיות בלבד, ולכן די ברחיצת יד אחת, מה שאין במי שהכניס ידו לבית הכסא, שאז רוח רעה שורה על ידיו.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, (שו"ת יביע אומר ח"א סימן קח אות טו) כתב, שנראה לו שאם הכניס יד אחת לבית הכסא, די בכך שירחץ את אותה היד, כי הרוח רעה אינה שורה על שתי ידיו באופן כזה. וגם הוא הביא ראיות לדבריו. ומכל מקום המחמיר ליטול את שתי ידיו, תבוא עליו ברכה.

ולסיכום: הנכנס לבית הכסא, צריך ליטול ידיו. ואם הכניס יד אחת לבית הכסא, צריך ליטול את אותה היד לכל הפחות.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אני עושה נטילה של אחרי התפנות או אחרי מקלחת או אם סתם נכנסתי אני כבר נוטלת במקלחת עם השירותים האם עדיף ליטול מקלחת עם שירותים או בכלל לא כי קצת קשה לי ללכת למטבח כל פעם ולזכור ליטול כ"ח אב תשפ"א / 6 באוגוסט 2021

במקלחת ללא שירותים אפשר ליטול (ולברך בחוץ כמובן), אבל מקלחת עם שירותים, אין ליטול שם. רק אדם שנמצא במלו וכדומה, שאין לו שום אפשרות אחרת, יוכל להקל בזה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה