הלכה ליום שלישי ל' אב תשפ"ד 3 בספטמבר 2024

"לשם שמים"

אתמול הזכרנו את התכלית של האדם, שיעסוק בתורה ובמצוות לשם שמים.

בכל דבר שאדם עושה, יש לשים לב, כי אין הכוונה מכשירה את המעשים. כלומר, אדם לא יכול ללכת אחרי לבו, לומר, כאן אני מרגיש שאני מקיים מצוה גדולה, והכוונה שלי ממש טובה, ולדהור כסוס שוטף במלחמה אחר המטרה שלו. אדם צריך לשים לב לסביבתו, צריך להתייעץ עם תלמידי חכמים אמתיים אם אמנם נכון הוא נוהג. שהרי יש לנו "שלחן ערוך", ובלעדיו לא ירים איש את ידו!

נאמר בתורה אודות תמר, כלתו של יהודה: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף! הִוא מוּצֵאת, וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר, לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה, וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה, וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי".

אין לתאר את גודל מסירות נפשה של תמר שלא לבייש את השני. היא הרי ידעה כמה היא צודקת, ובכל זאת, מאחר ואילו היתה מגלה את סודה, היתה נגרמת בושה ליהודה, היא מעדיפה להשרף!

מעשה זה, של תמר ויהודה, מופיע בתורה באמצע סיפורו של יוסף במצרים. רש"י מסביר מדוע: "שהפסיק הכתוב, כדי לסמוך את מעשה אשתו של פוטיפר למעשה תמר, לומר לך, מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים". כלומר, כשם שתמר התכוונה לשם שמים, גם אשת פוטיפר התכוונה לשם שמים. כי אשת פוטיפר ראתה בכוכבים שלה, שהיא עתידה להעמיד בנים מיוסף הצדיק, ולכן שידלה אותו כל כך להיות עמה.

כלומר, גם תמר וגם אשת פוטיפר התכוונו לשם שמים. תמר ידעה שהיא עתידה להוליד בן ליהודה, וגם אשת פוטיפר ידעה שהיא עתידה ללדת בנים ליוסף. ואם כן, מה בכל זאת ההבדל?

הסביר זאת בעל "לב אליהו" זצ"ל, שאשת פוטיפר הרי לא ידעה איך באמת היא תעמיד בנים מיוסף. יתכן שהדבר יהיה על ידה ממש, ויתכן שעל ידי בתה (אסנת, שלבסוף נישאה ליוסף), ואם כן, מדוע החליטה אשת פוטיפר שהיא זו שתהיה אשתו של יוסף? כיון "שהתחשק לה" שהיא תהיה! היתה מעורבת שם תערובת גשמית של "מתחשק לי". מה שאין כן תמר, שה"לשם שמים" שלה היה נקי לגמרי!

והמשגיח הצדיק בעל "אור יהל" הוסיף, כי אנו יכולים הרי להבחין בעליל מה ההבדל בין תמר לאשת פוטיפר. תמר אף על פי שהתכוונה לשם שמים, הרי שבשעה שכל החלומות שלה עמדו לרדת לטמיון, כאשר הכריעו את דינה לשריפה, "הוציאוה ותשרף", והיא ושני בניה שהיו בבטנה עמדו למות, והרי היא יודעת שממנה אמור לצאת משיח צדקינו, כלומר, רגעים ספורים לפני ביטול כל התכניות שלה. אף על פי כן היא שתקה, שהרי "מוטב להפיל עצמו לכבשן האש ולא להלבין פני חברו ברבים"! גם אם היא הצודקת!

ואילו אשת פוטיפר נהגה לגמרי להיפך: כאשר היא ראתה שיוסף לא מסכים עם ה"לשם שמים" שלה, כאשר התכנית שלה לא מצליחה, מה עשתה? רדפה את יוסף. עינתה אותו בדרכים הנוראיות ביותר, גם בהלבנת פנים בשקר וכזב שאין לתאר.

הנה, זהו ההבדל, מה קורה איתך כאשר מישהו אחר לא מסכים עם ה"לשם שמים" שלך?... (מתוך דרשת הגר"ש שבדרון זצ"ל, "להגיד" עמוד 282).

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה