הלכה ליום חמישי כ"א כסלו תשפ"ו 11 בדצמבר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יצחק בן רחל ז״ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

נר חנוכה בבנין גבוה

את נרות החנוכה, יש להניח לכתחילה במקום שיהיה נראה לרבים, כדי שיתפרסם נס החנוכה, שאנו מציינים אותו בהדלקת הנרות.

ולכן ציוו רבותינו להניח את נרות החנוכה בפתח הבית מבחוץ, שכל העוברים ושבים יוכלו לראות את נרות החנוכה, ועל ידי כך יתפרסם הנס. אולם בזמן הזה מכמה טעמים רבים נוהגים שלא להדליק בפתח הבית, אלא בחלון הבית או בתוך הבית ממש. אולם מי שיש לו בית פרטי, ויש לו פתח ממש לבית שפונה לרשות הרבים, ואין חשש שמישהו יפגע בנרות, הרי שיוכל להדליק בפתח הבית מבחוץ (ממול המזוזה), ובכך יקיים מצוות הדלקת נרות חנוכה. (ויש בזה כמה פרטים שלא נוכל להאריך בהם).

בנין מגורים
ולגבי בנין מגורים, יש שרוצים להדליק בפתח הדירה מבחוץ, בחדר המדרגות. אולם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל (נר ציון פ"ד אות י) הורה, שעדיף שלא לעשות כן, מאחר ואין לחדר המדרגות דין של "חצר" ממש, אלא היא כעין מעבר לשכנים לצורך כניסה לבתיהם, ולכן מי שידליק בחדר המדרגות לא יוכל לצאת ידי חובת הדלקת נרות חנוכה. ולכן עדיף שידליק את הנרות בחלון הבית, בצד שפונה לרשות הרבים.

בנין גבוה מאד
מצות הדלקת נרות חנוכה, שמדליקים בחלון הבית בצד שפונה לרשות הרבים, אינה מתקיימת אלא אם מדובר בדירה שאינה גבוהה יותר מעשרים אמה מקרקע רשות הרבים. כלומר, מי שגר בקומה הגבוהה יותר מעשרים אמה (כתשעה מטרים), אינו מקיים מצות פירסום הנס לרבים, מאחר והם אינם נוהגים להרים כל כך את ראשיהם כדי לראות את נרות החנוכה בגובה רב כל כך.

ולכן, מי שגר בקומה גבוהה כל כך, ידליק נרות חנוכה בתוך ביתו, ובזה יקיים מצות פירסום הנס, כי בני ביתו רואים את הנרות. אולם כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע עמוד לו), שאם יש בנין מגורים אחר ממול אותו חלון, הרי השכנים בבנין ממול, יוכלו לראות את נרות החנוכה בחלון שממולם, ולכן במקרה כזה עדיף שידליק נרות חנוכה בחלון, שכך יוכלו לראותם גם השכנים הגרים ממול.

מנהג מרן זצ"ל
וכשמרן זצ"ל היה גר ברחוב ז'בוטינסקי בירושלים, לא היה לו חלון שפונה לרשות הרבים, ולכן היה מדליק על השלחן בביתו. והיה יוצא ידי חובה, מצד פירסום הנס לבני הבית. ולאחר מכן כשעבר דירה לשכונת הר נוף, חזר להדליק נרות חנוכה על אדן חלון הבית, בצד שפונה לרחוב, שכך עדיף לעשות כמו שכתבנו.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה