את נרות החנוכה, יש להניח לכתחילה במקום שיהיה נראה לרבים, כדי שיתפרסם נס החנוכה, שאנו מציינים אותו בהדלקת הנרות.
ולכן ציוו רבותינו להניח את נרות החנוכה בפתח הבית מבחוץ, שכל העוברים ושבים יוכלו לראות את נרות החנוכה, ועל ידי כך יתפרסם הנס. אולם בזמן הזה מכמה טעמים רבים נוהגים שלא להדליק בפתח הבית, אלא בחלון הבית או בתוך הבית ממש. אולם מי שיש לו בית פרטי, ויש לו פתח ממש לבית שפונה לרשות הרבים, ואין חשש שמישהו יפגע בנרות, הרי שיוכל להדליק בפתח הבית מבחוץ (ממול המזוזה), ובכך יקיים מצוות הדלקת נרות חנוכה. (ויש בזה כמה פרטים שלא נוכל להאריך בהם).
בנין מגורים
ולגבי בנין מגורים, יש שרוצים להדליק בפתח הדירה מבחוץ, בחדר המדרגות. אולם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל (נר ציון פ"ד אות י) הורה, שעדיף שלא לעשות כן, מאחר ואין לחדר המדרגות דין של "חצר" ממש, אלא היא כעין מעבר לשכנים לצורך כניסה לבתיהם, ולכן מי שידליק בחדר המדרגות לא יוכל לצאת ידי חובת הדלקת נרות חנוכה. ולכן עדיף שידליק את הנרות בחלון הבית, בצד שפונה לרשות הרבים.
בנין גבוה מאד
מצות הדלקת נרות חנוכה, שמדליקים בחלון הבית בצד שפונה לרשות הרבים, אינה מתקיימת אלא אם מדובר בדירה שאינה גבוהה יותר מעשרים אמה מקרקע רשות הרבים. כלומר, מי שגר בקומה הגבוהה יותר מעשרים אמה (כתשעה מטרים), אינו מקיים מצות פירסום הנס לרבים, מאחר והם אינם נוהגים להרים כל כך את ראשיהם כדי לראות את נרות החנוכה בגובה רב כל כך.
ולכן, מי שגר בקומה גבוהה כל כך, ידליק נרות חנוכה בתוך ביתו, ובזה יקיים מצות פירסום הנס, כי בני ביתו רואים את הנרות. אולם כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע עמוד לו), שאם יש בנין מגורים אחר ממול אותו חלון, הרי השכנים בבנין ממול, יוכלו לראות את נרות החנוכה בחלון שממולם, ולכן במקרה כזה עדיף שידליק נרות חנוכה בחלון, שכך יוכלו לראותם גם השכנים הגרים ממול.
מנהג מרן זצ"ל
וכשמרן זצ"ל היה גר ברחוב ז'בוטינסקי בירושלים, לא היה לו חלון שפונה לרשות הרבים, ולכן היה מדליק על השלחן בביתו. והיה יוצא ידי חובה, מצד פירסום הנס לבני הבית. ולאחר מכן כשעבר דירה לשכונת הר נוף, חזר להדליק נרות חנוכה על אדן חלון הבית, בצד שפונה לרחוב, שכך עדיף לעשות כמו שכתבנו.
