הלכה ליום ראשון כ"ז כסלו תשפ"ד 10 בדצמבר 2023

מנהג הנשים

נוהגות נשות ישראל, שאינן עושות מלאכה, כגון תפירה או סריגה, או כביסה ביד, שהן מלאכות ממש, בזמן שנרות החנוכה דולקים. כלומר, במשך חצי שעה. אבל ממלאכות קלות, כמו אפיה ובישול וכיוצא בזה, לא נהגו הנשים להמנע.

ויש נשים שנהגו שאינן עושות מלאכה בכלל בימי החנוכה. אולם כתבו הפוסקים, כי אין למנהג זה סמך כלל, ויש לבטלו, כי הבטלה מביאה את האדם לידי שעמום, והשעמום מביא לידי חטא.

טעם המנהג, שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכות בשעה שנרות החנוכה דולקות, כתב הגאון יעב"ץ, בספרו "מור וקציעה", שבזמנים שלא היה מצוי אור חשמל, היו כולם עושים את מלאכותיהם לאור הנרות. ומאחר ואסור להשתמש באור הנרות של חנוכה, לכן נמנעו הנשים מלעשות מלאכות בשעה שהנרות דולקות.

ולכן כתב הב"ח, שיש מקומות שגם האנשים נמנעים מלעשות מלאכה בשעה שהנרות דולקות, שהרי הטעם למנהג שנהגו הנשים, שייך גם כן לגבי אנשים. אולם בזמנינו אין מנהג לאנשים להחמיר בזה כלל, ורק הנשים נוהגות להחמיר בדבר.

ובאמת שיש טעם מיוחד למנהג שנהגו הנשים דוקא, שלא לעשות מלאכה, משום שנס חנוכה, נעשה על ידי אשה, היא יהודית, שהרגה את שר צבאו של אנטיוכוס מלך יוון. ולכן הנשים מציינות באופן מיוחד את הימים הללו, שהם ימי חגן, בכך שנמנעות מלעשות מלאכה קשה בשעה שהנרות דולקים.

ומרן השלחן ערוך (סימן תרע) הביא את מנהג נשות ישראל בענין זה, גם רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הביא את כל דברי הפוסקים בענין זה. ואין להקל במנהג שנהגו אותן הנשים, שיש לו יסודות נאמנים בדברי הפוסקים.

שאלות ותשובות על ההלכה

לדעת היעב"ץ- הואיל ובחנוכיות שלנו יש שמש וגם קיים אור החשמל, מדוע לא בטל איסור עשיית מלאכה? כ"ט כסלו תשפ"ד / 12 בדצמבר 2023

מפני שבזמנם עיקר האור היה מנרות, ואפילו אם היה שמש, הרי רוב האור הוא מהנרות, וגם לא כולם היו שמים שמש, ובודאי שלא היה אור חשמל, לכן הן נהגו בזה איסור משנים קדמוניות.

אם הטעם לאיסור מלאכה ע"י נשים משום שהנס נעשה על ידן, מדוע אינן גומרות הלל בברכה כמו בליל פסח. כ"ט כסלו תשפ"ד / 12 בדצמבר 2023

רבינו הרמב"ם כתב שהנשים פטורות מאמירת ההלל בחנוכה. וכן האריכו בדין זה הפוסקים, ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הסביר את הדברים היטב, שאף על פי שהנשים היו באותו הנס של חנוכה, מכל מקום לא מצאו רבותינו לנכון לחייבן באמירת ההלל, משום שיש חילוק גדול בין מצות הדלקת נרות חנוכה, שהוא ענין של פרסום גדול לעיני כל העוברים והשבים, שיראו את נרות החנוכה, וידעו ויזכרו את הנס שנעשה לאבותינו, ולכן נכון לחייב אף את הנשים במצוה יקרה זו. מה שאין כן מצות ההלל בחנוכה, שהיא בין האדם לבין קונו, ולא שייך בה פרסום הנס גדול כל כך, לכן, לא רצו רבותינו לשנות את דין אמירת ההלל בימי החנוכה מדין ההלל בשאר הימים הטובים, ופטרו את הנשים ממצוה זו. (חזון עובדיה חנוכה, עמוד ריד).

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה