הלכה ליום שני כ"ו חשון תשפ"ו 17 בנובמבר 2025

סדר הנהגת האדם בלבישת בגדיו

כתב רבינו הטור, והביאו מרן השלחן ערוך (סי' ב), שגם כאשר האדם נמצא בחדרי חדרים לבדו, לא יאמר לעצמו: "הנני בחדרי חדרים מי יודעני ומי רואיני"? כי הקדוש ברוך הוא, "מלא כל הארץ כבודו".

ולכן כאשר האדם מתלבש בחדרו, עליו להשתדל לשמור על צניעותו כמה שיוכל, שלא יעמוד כשאינו לבוש בחדרו, כמו שביארנו לפני כמה שנים. מה שאין כן בחדר האמבטיה וכדומה, כשאין ברירה.

שני בגדים יחד
כשלובש בגדיו, יזהר שלא ילבש שני בגדים ביחד, כמו למשל, חולצה וסוודר יחד, מפני שעל פי דברי המקובלים, מביא הדבר לכך שישכח תלמודו.

אולם לפשוט שני בגדים יחד, מותר. ויש מחמירים גם בזה, שלא לפשוט שני בגדים יחד, ותבא עליהם ברכת טוב. וענין זה מצוי מאד כשפושט את המעיל והז'קט יחד.

בגד הפוך
כתב עוד מרן השלחן ערוך: "ידקדק בחלוקו ללובשו כדרכו, שלא יהפוך הפנימי לחוץ". כלומר, שלא ילבש בגד הפוך. שכן אמרו בגמרא (שבת קיד.), אמר רבי יוחנן, איזהו תלמיד חכם שמחזירין לו אבידה בטביעות עין? (מי הוא זה, שמוגדר "תלמיד חכם", עד שאפשר להחזיר לו אבידה אפילו בלי סימנים, כי סומכים על דבריו?), זהו המדקדק בחלוקו להופכו כדרכו.

שאם רואים שאדם מדקדק כך במעשיו, זהו סימן שהוא תלמיד חכם ירא שמים. ולכן, אף על פי שלא נזכרה מעלה זו בגמרא, אלא לגבי תלמיד חכם, מכל מקום, הפוסקים כתבו שכן נכון לנהוג גם לגבי כל אדם.

נעלים
ינעל מנעל ימין תחילה, ולא יקשרנו, ואחר כך ינעול של שמאל ויקשרנו, ויחזור ויקשור של ימין. מפני שבכל עניין יש להקדים את צד ימין תחילה, חוץ מקשירת שרוכי הנעלים, שבה יש להקדים את שמאל תחילה. וכן מי שנועל נעלים שאין להם שרוכים, עליו לנעול את נעל ימין תחילה ואחר כך את נעל שמאל.

שאלות ותשובות על ההלכה

ההלכה אומרת בדיני תפילת 18, שאיטר רגל, עוקר תחילה את ימינו, ואני שמאלית ותמיד עקרתי קודם את רגל שמאל כמו שלימדו אותי בבית הספר היסודי, מה יותר חשוב: זה שאני שמאלית ורגל ימין שלי היא כשאר רגל שמאל של כולם, או כח ההרגל שתמיד נהגתי כך?
מה אמור לנהוג אדם שמאלי ?וגם בלבישת נעלים? י' תמוז תשע"ד / 8 ביולי 2014

רק לענין עקירת רגלו בתפלה, יש חילוק אם הוא איטר ברגלו, שרוצה להראות שקשה עליו הדבר ללכת מלפני המלך, לכן עוקר את רגלו שקשה לו יותר לעוקרה. אבל לשאר הענינים, דין איטר כדין כל אדם. (וגם לענין חליצה ליבמה, יש חילוק בזה).

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה