כתב רבינו הטור, והביאו מרן השלחן ערוך (סי' ב), שגם כאשר האדם נמצא בחדרי חדרים לבדו, לא יאמר לעצמו: "הנני בחדרי חדרים מי יודעני ומי רואיני"? כי הקדוש ברוך הוא, "מלא כל הארץ כבודו".
ולכן כאשר האדם מתלבש בחדרו, עליו להשתדל לשמור על צניעותו כמה שיוכל, שלא יעמוד כשאינו לבוש בחדרו, כמו שביארנו לפני כמה שנים. מה שאין כן בחדר האמבטיה וכדומה, כשאין ברירה.
שני בגדים יחד
כשלובש בגדיו, יזהר שלא ילבש שני בגדים ביחד, כמו למשל, חולצה וסוודר יחד, מפני שעל פי דברי המקובלים, מביא הדבר לכך שישכח תלמודו.
אולם לפשוט שני בגדים יחד, מותר. ויש מחמירים גם בזה, שלא לפשוט שני בגדים יחד, ותבא עליהם ברכת טוב. וענין זה מצוי מאד כשפושט את המעיל והז'קט יחד.
בגד הפוך
כתב עוד מרן השלחן ערוך: "ידקדק בחלוקו ללובשו כדרכו, שלא יהפוך הפנימי לחוץ". כלומר, שלא ילבש בגד הפוך. שכן אמרו בגמרא (שבת קיד.), אמר רבי יוחנן, איזהו תלמיד חכם שמחזירין לו אבידה בטביעות עין? (מי הוא זה, שמוגדר "תלמיד חכם", עד שאפשר להחזיר לו אבידה אפילו בלי סימנים, כי סומכים על דבריו?), זהו המדקדק בחלוקו להופכו כדרכו.
שאם רואים שאדם מדקדק כך במעשיו, זהו סימן שהוא תלמיד חכם ירא שמים. ולכן, אף על פי שלא נזכרה מעלה זו בגמרא, אלא לגבי תלמיד חכם, מכל מקום, הפוסקים כתבו שכן נכון לנהוג גם לגבי כל אדם.
נעלים
ינעל מנעל ימין תחילה, ולא יקשרנו, ואחר כך ינעול של שמאל ויקשרנו, ויחזור ויקשור של ימין. מפני שבכל עניין יש להקדים את צד ימין תחילה, חוץ מקשירת שרוכי הנעלים, שבה יש להקדים את שמאל תחילה. וכן מי שנועל נעלים שאין להם שרוכים, עליו לנעול את נעל ימין תחילה ואחר כך את נעל שמאל.
