הלכה ליום רביעי י"ב אייר תשפ"ג 3 במאי 2023

אם אין יראה אין חכמה

כפי שכתבנו, בימים אלה, הם ימי ספירת העומר, נוהגים לדרוש בפרקי אבות, לעורר את לב העם למוסר.

הנהגתו של מרן זצ"ל בלימוד פרקי אבות
וכאן יש לציין, כי סגולתם של פרקי אבות גדולה היא, והם מאמרי מוסר שנאמרו על ידי רבותינו התנאים, קדושי עליון. ומהם ילמד אדם דרך ארץ והנהגה נכונה, בתיקון המידות ועבודת הבורא.

ובעינינו ראינו, כמה פעמים, שאירע ומרן זצ"ל הוצרך להמתין כמה דקות, או שיצא בימי חולשתו לנוח מעט במרפסת ביתו, וכדי שלא להתבטל חלילה מן התורה, כל אותו הזמן היו שפתותיו מרחשות דבר מה. וכשקרבנו להטות אוזן לשמוע מה בפיו, שמענו כי הוא קורא בעל פה בפרקי אבות, בכוונה גדולה, לעורר עצמו לעבודת ה'.

שנינו בפרקי אבות (פ"ג משנה כא): "רבי אלעזר בן עזריה אומר: אם אין חכמה אין יראה, אם אין יראה אין חכמה".

והסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, מה שאמר התנא "אם אין יראה אין חכמה", כי באמת שישנה סגולה מיוחדת בלימוד התורה, שעל ידי הלימוד האדם נעשה ירא ה'. כמו שאמרו בספרי (פרשת שופטים), "למען ילמד ליראה את ה' אלהיו", כלומר, על ידי הלימוד לבדו, כבר האדם יכול להפוך לאדם ירא שמים. נמצא אם כן, שעל האדם ללמוד ולהיות חכם, כדי שעל ידי כן תהיה לו יראת ה'. וכמו שראינו כמה פעמים, שאנשים הקימו "כוללים" ומסגרות שונות שבהן תלמידי חכמים צעירים לומדים עם אנשים הרחוקים מן התורה. ואותם אנשים באו מידי יום ביומו לעסוק בתורה, ולמדו גמרא, משנה והלכה, והלכו מחיל אל חיל, עד שהתחזקו מאד באמונתם ויראתם את ה' יתברך, ונעשו בעלי תשובה גמורים. 

ופירש עוד מרן רבינו זצ"ל, כי הר סיני, הוא סמל התורה, שהרי עליו נתנה התורה. ואילו הרב המוריה (הר הבית), הוא סמל היראה, שהרי עליו נעקד יצחק אבינו עליו השלום. מפחד ה' ומהדר גאונו.

והנה התוספות במסכת תענית (דף טז.) כתבו דבר הנראה כתמוה מאד, שהר המוריה הוא הר סיני, ונקרא "מוריה", על שם שממנו יצא מורא לכל הגויים בזמן מתן תורה, שנאמר "ארץ יראה ושקטה". והמפרשים תמהו מאד על דברי התוספות, כי מה ענין הר סיני להר המוריה, שהרי הר סיני הוא במדבר, ואינו שייך כלל להר המוריה שבירושלים.

והסביר מרן זצ"ל, על פי המדרש (שוחר טוב סימן סח), אמר רבי יוסי, סיני, מהיכן בא? מהר המוריה, שנתלש ממנו כחלה מן העיסה. כלומר, מתחילה, היה הר סיני דבוק להר המוריה, והשם יתברך העבירו למדבר, שעליו תנתן התורה, הואיל ועליו נעקד יצחק אבינו. ולפי זה מבוארים דברי התוספות, שכתבו שהר סיני והר המוריה שייכים זה לזה.

ולפי זה מתבארים דברי המשנה "אם אין יראה אין חכמה", שרק על ידי החלק מהר המוריה שנתלש ממקומו, ונתחבר להר סיני, זכינו לקבל את התורה, לרמוז שעם התורה, תהיה יראת השם טהורה.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה