הלכה ליום רביעי י"ב אייר תשפ"ג 3 במאי 2023

אם אין יראה אין חכמה

כפי שכתבנו, בימים אלה, הם ימי ספירת העומר, נוהגים לדרוש בפרקי אבות, לעורר את לב העם למוסר.

הנהגתו של מרן זצ"ל בלימוד פרקי אבות
וכאן יש לציין, כי סגולתם של פרקי אבות גדולה היא, והם מאמרי מוסר שנאמרו על ידי רבותינו התנאים, קדושי עליון. ומהם ילמד אדם דרך ארץ והנהגה נכונה, בתיקון המידות ועבודת הבורא.

ובעינינו ראינו, כמה פעמים, שאירע ומרן זצ"ל הוצרך להמתין כמה דקות, או שיצא בימי חולשתו לנוח מעט במרפסת ביתו, וכדי שלא להתבטל חלילה מן התורה, כל אותו הזמן היו שפתותיו מרחשות דבר מה. וכשקרבנו להטות אוזן לשמוע מה בפיו, שמענו כי הוא קורא בעל פה בפרקי אבות, בכוונה גדולה, לעורר עצמו לעבודת ה'.

שנינו בפרקי אבות (פ"ג משנה כא): "רבי אלעזר בן עזריה אומר: אם אין חכמה אין יראה, אם אין יראה אין חכמה".

והסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, מה שאמר התנא "אם אין יראה אין חכמה", כי באמת שישנה סגולה מיוחדת בלימוד התורה, שעל ידי הלימוד האדם נעשה ירא ה'. כמו שאמרו בספרי (פרשת שופטים), "למען ילמד ליראה את ה' אלהיו", כלומר, על ידי הלימוד לבדו, כבר האדם יכול להפוך לאדם ירא שמים. נמצא אם כן, שעל האדם ללמוד ולהיות חכם, כדי שעל ידי כן תהיה לו יראת ה'. וכמו שראינו כמה פעמים, שאנשים הקימו "כוללים" ומסגרות שונות שבהן תלמידי חכמים צעירים לומדים עם אנשים הרחוקים מן התורה. ואותם אנשים באו מידי יום ביומו לעסוק בתורה, ולמדו גמרא, משנה והלכה, והלכו מחיל אל חיל, עד שהתחזקו מאד באמונתם ויראתם את ה' יתברך, ונעשו בעלי תשובה גמורים. 

ופירש עוד מרן רבינו זצ"ל, כי הר סיני, הוא סמל התורה, שהרי עליו נתנה התורה. ואילו הרב המוריה (הר הבית), הוא סמל היראה, שהרי עליו נעקד יצחק אבינו עליו השלום. מפחד ה' ומהדר גאונו.

והנה התוספות במסכת תענית (דף טז.) כתבו דבר הנראה כתמוה מאד, שהר המוריה הוא הר סיני, ונקרא "מוריה", על שם שממנו יצא מורא לכל הגויים בזמן מתן תורה, שנאמר "ארץ יראה ושקטה". והמפרשים תמהו מאד על דברי התוספות, כי מה ענין הר סיני להר המוריה, שהרי הר סיני הוא במדבר, ואינו שייך כלל להר המוריה שבירושלים.

והסביר מרן זצ"ל, על פי המדרש (שוחר טוב סימן סח), אמר רבי יוסי, סיני, מהיכן בא? מהר המוריה, שנתלש ממנו כחלה מן העיסה. כלומר, מתחילה, היה הר סיני דבוק להר המוריה, והשם יתברך העבירו למדבר, שעליו תנתן התורה, הואיל ועליו נעקד יצחק אבינו. ולפי זה מבוארים דברי התוספות, שכתבו שהר סיני והר המוריה שייכים זה לזה.

ולפי זה מתבארים דברי המשנה "אם אין יראה אין חכמה", שרק על ידי החלק מהר המוריה שנתלש ממקומו, ונתחבר להר סיני, זכינו לקבל את התורה, לרמוז שעם התורה, תהיה יראת השם טהורה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה