הלכה ליום שני כ"ה אב תשפ"ב 22 באוגוסט 2022

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתו הטהורה של מורינו ורבינו, גאון ישראל

הרב שלום הכהן בן תופחה מלכה זצ"ל

ת.נ.צ.ב.ה.
דברים לזכרו יופיעו אי"ה מחר באתר.
ויהיו הדברים גם לרפואה שלימה לרב מאיר פנחס בן מרים בתושח"י
ה' ישלח דברו וירפאהו
עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו

הוקדש על ידי

הלכה יומית

תפלה

כתב הרמב"ם בפירוש המשניות (אבות פ"א מ"ח) שגם בשעה שהאדם נמצא בעיצומה של צרה צרורה, עליו להתחזק, ואסור לו להתייאש מלהתפלל לפני ה' יתברך שיושיע אותו. כי רבים רחמי ה' יתברך, ותשועת ה' כהרף עין.

ויש לדעת, כי לפעמים מן השמים רוצים להיטיב עם האדם, אך הדבר תלוי בתפלתו, שאם יתפלל, יזכה לישועה או להצלחה וכדומה, ואם אינו מתפלל, הטובה כביכול נשארת "בשמים" ולא באה אליו.

מדוע משה נותר "כבד פה"?
וכן מצאנו לגבי אדון הנביאים משה רבנו עליו השלום, שלא היה גדול ממנו, וכאשר צוה עליו ה' יתברך ללכת ולגאול את עם ישראל ממצרים, אמר לה': "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה', בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ, כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי" (שמות, ד), כלומר, משה רבנו טוען לפני ה' יתברך, כי הוא אינו שליח מוצלח לבוא לפני פרעה ולדבר לפני בני ישראל, שהרי הוא "כבד פה וכבד לשון", ולא מתאים שאדם כזה יהיה גואלם של ישראל.

וה' יתברך משיב לו, שאף על פי כן, הוא יעזור לו בשליחותו שיצליח, והוא יגאל את ישראל ממצרים.

ולכאורה הדברים קשים מאד להבנה, שהרי נאמר "כִּי אֵין לַה' מַעְצוֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט" (שמואל א, יד), ואם כן יכול היה ה' יתברך פשוט לרפא את משה רבנו, ולגרום לכך שהוא לא ישאר "כבד פה וכבד לשון". ומדוע נותר משה עם חסרון כזה עד סוף ימיו?

והתשובה לכך, כתב הרמב"ן בפירוש התורה, שאמר ה' למשה, הלא אנכי עושה הכל, ובידי לרפאות אותך, וכעת, כיון שלא התפללת לפני על זה, לך ותצליח בשליחותך בלי שארפא אותך.

כלומר, אפילו דבר זה, שנראה מובן מאד, שאם עשה ה' יתברך כל כך הרבה נסים על ידי משה רבנו, בודאי שהיה מתבקש שירפא את משה ולא ישאר עם חסרון, בכל זאת, היתה חסרה תפלה אחת של משה רבנו כדי שיזכה לרפואה שלימה.

ובדומה לזה מצאנו, שלפני שגאל ה' יתברך את ישראל ממצרים, נאמר "וישמע אלוקים את נאקתם", ופירש האור החיים, שהכוונה היא שהתפלה שהיא מתוך צרה, היא מתקבלת, ולכן נאמר אחר כך "ותעל שועתם אל האלוקים".

ומן האמור נלמד כמה טובות מרובות יוכל כל אדם להשיג בזכות התפלה, שעל כל דבר יפנה לה' יתברך ויבקש בקשותיו, וענין זה יגרום לו גם לחיות חיים של אהבת תורה ויראת שמים, בהיותו כל הזמן קשור עם בוראו, שומע תפלת כל פה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה