הלכה ליום רביעי כ"ח שבט תשפ"ד 7 בפברואר 2024

זריקת פת לחם

שאלה: בסעודות שבת, יש נוהגים שבשעה שמחלקים את הפת (לחם) לכל בני הבית, המברך "זורק" את פיסות הלחם גם לאותם היושבים רחוק ממנו. והשאלה, האם נכון לנהוג כן?

תשובה: בהלכה שפורסמה אתמול, ביארנו באופן כללי, את שורש הדין, שאסור לאדם לנהוג מנהג בזיון באוכלין (במאכלים).

איסור זריקת מיני מאכל
ובברייתא במסכת ברכות (נ:), מבואר, שאסור לזרוק את הפת. ובגמרא מבואר, שלגבי כל סוגי המאכלים, האיסור לזורקם תלוי, האם על ידי זריקת המאכל, המאכל יפסד, ויגרם לו נזק. כגון תאנים רכות, שבודאי אם יזרקו אותם, אפילו על גבי שלחן נקי, מכל מקום הן בודאי תפסדנה מחמת רכותן. אבל אם נראה שעל ידי הזריקה לא יגרם כל נזק למאכל, וכגון מה שנהגו רבים, לזרוק סוכריות על החתן העולה לתורה בבית הכנסת, אין בדבר איסור כלל, משום שאין זה זלזול במאכלים.

איסור זריקת פת לחם
אבל לגבי פת לחם, נחלקו רבותינו הראשונים. שלדעת התוספות, אפילו במקום שהפת לא עתידה להפסד, וכגון, שזורקים את הפת על גבי השלחן מצד לצד, עדיין אסור לעשות כן. משום שלפת לחם יש חשיבות מיוחדת, וזריקתה נחשבת בזיון עבורה. וכן דעת הרא"ש והטור ועוד מרבותינו הראשונים. (וכן כתב להוכיח מלשון הברייתא, בחידושי הצל"ח שם).

ולעומתם דעת הרשב"א והרב רבינו יונה (הובאו בבית יוסף סימן קעא), שאין חילוק בין פת לחם לשאר המאכלים. ולעולם, כל שהמאכל אינו מתקלקל ונפסד מחמת זריקתו, מותר לזרקו.

נמצאנו למדים, לנדון השאלה, שלדעת התוספות, אסור בהחלט להשליך פיסות לחם מצד לצד על השלחן. ואילו לדעת הרשב"א, אין איסור בדבר כלל.

הדין, הלכה למעשה
ולהלכה, מפשט לשון מרן השלחן ערוך, משמע שפוסק כדברי התוספות, שיש להחמיר בדבר, ולא להשליך פת, אפילו על גבי שלחן. וכן העלו הרבה מרבותינו האחרונים, וכן פסק להלכה הגאון רבי דוד יוסף שליט"א בספר הלכה ברורה (חלק ט עמוד מט).

ואף על פי שיש מהפוסקים שכתבו להצדיק את הנוהגים לזרוק פיסות לחם מצד לצד. מכל מקום יש להזהר בזה, שלא לזרוק פת לחם כלל ועיקר. ובפרט בפת לחם של שבת, שבעל הבית מברך עליה לשם מצוה. ובאופן כזה כתב הפרי מגדים (סימן קסז א"א ס"ק לח) שאף לשיטת הרשב"א, אסור לזרוק את הפת, משום שיש בזה "בזיון מצוה". וכן כתבו עוד מרבותינו האחרונים.

ולכן לסיכום: אין לזרוק פת לחם מצד לצד על השלחן. ובפרט יש להחמיר בזה בפת שמברכים עליה בשבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

אבל נוהגים שלא לתת את הפת מיד ליד כיוון שהוא מנהג אבלים. ולכן, אולי לא זורקים כמו כדורסל או בדרך מזלזלת, אבל אכן מעבירים בדרך של מעין זריקה לא מזלזלת. האם אני צודק ונכון לנהוג כך? כ"ב טבת תשע"ח / 9 בינואר 2018

יש להניח, ולא לזרוק. אבל אתה צודק בהחלט בדבריך שלא להעביר את הפת מיד ליד.

שנישאר לחם על השולחן שאנשים לא סיימו לאכול. האם מותר או אסור לזרוק? לעטוף ואז להניח בפח? כ"ב טבת תשע"ח / 9 בינואר 2018

יש לעטוף ואז יוכל להשליכו

 

לעניין פת המוציא, כיצד ניתן להעביר את הפת לאלו היושבים בקצה השולחן? שמועה שמענו שאין להעביר את הפת באופן ישיר מיד המברך לידי מי שמקבל את הפת, אלא להניחו על השולחן והמקבל ייקח מהשולחן, או לזרוק את הפת קרוב למקבל והוא לוקח מהשולחן ולא ישירות מידי מי שברך המוציא. כ"ג טבת תשע"ג / 5 בינואר 2013

יניח את הפת על השלחן, או על צלחת, והמסובים יעבירו את הפת, ויניחוה על השלחן לפני כל אחד ואחד.

חוששני שלא דייקתם , באומרכם כי זריקת סוכריות על חתנים אין בזאת "ביזוי אוכלין" הינה שגיאה לטעמי, שכן אי אפשר לאמר על סוכריה כי "אינה מאכל" ..!? שאם לא כן אז על מה בדיוק אנו מברכים שהכל ? 
זה המקום להדגיש כי מסורת ק"ק בני תימן מלמדת אותנו כי יש בכך ביזוי אוכלין ,ובקהילתנו בעירנו ק.אתא תותב"א, איננו משליכים מאומה ובודאי שלא מיני אוכלין מכל סוג שהוא ואף אין אנו מתירים לאורחים "המורגלים לעשות כן" לשגות בכך .
זאת ועוד ,שמתי לב כי לא נימקתם מדוע מותר כביכול לזרוק סוכריות על חתנים. י"ג טבת תשע"ג / 26 בדצמבר 2012

סיבת ההיתר, משום שסוכריות אינן לחם, והן עטופות בנייר, ובמקרה כזה אין בזה בזיון אוכלין. ומה שלא נהגו כן בתימן, אין זה ראיה שנהגו בתימן להחמיר בזה, מכיון שאפשר שלא נהגו כן מטעמים אחרים.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה