הלכה ליום ראשון ט"ז אדר תשפ"ד 25 בפברואר 2024

כתיבת ספר תורה

לשאלת רבים: האם יש חיוב על כל אדם לכתוב או לרכוש לעצמו ספר תורה, והאם יוצאים ידי חובת המצוה בשותפות?

תשובה: רבינו הרמב"ם (בהלכות ספר תורה, פרק ז הלכה א) כתב: "מצות עשה על כל איש מישראל, לכתוב ספר תורה לעצמו, שנאמר, ועתה כתבו לכם את השירה הזאת".

וכדברי הרמב"ם, פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סי' ע"ר), שחובה על כל אדם מישראל לכתוב לעצמו, בעצמו או על ידי סופר, (שהוא ישלם לו על עבודתו), ספר תורה.

מקור הדברים
מקור הדברים הוא בגמרא במסכת סנהדרין (דף כא:): אמר רבא: אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה (כלומר שירש ספר תורה מאבותיו), מצוה לכתוב משלו, שנאמר (דברים לא, יט) ועתה כתבו לכם את השירה הזאת. ומכיון שהלכה בידינו שאסור לכתוב פרשה אחת מהתורה, כי התורה ניתנה שלימה, בודאי כוונת התורה שנכתוב את כל התורה המסתיימת בשירת האזינו.

דברי הגאון רבי יהודה עייאש
על דברי הרמב"ם שהזכרנו, כתב הגאון רבי יהודה עייאש זצ"ל, שמלשונו מוכח, שאם השתתפו אנשים רבים ויקנו ספר תורה, לא יצאו בזה ידי חובתם, משום שמצוה זו מוטלת על כל אחד מישראל.

ובתוספת ביאור: טעם הדבר הוא, מפני שנאמר בתורה, כתבו "לכם", וכשם שבמצות אתרוג שנאמר ולקחתם "לכם", ואמרו רבותינו במסכת בבא בתרא (קלז:), שצריך שלכל אחד יהיה אתרוג משלו, כמו כן במצות ספר תורה, החיוב הוא שיהיה לכל אדם ספר תורה משלו. וכן פסקו עוד רבים מן הפוסקים.

דברי הרא"ש
כתב רבינו הרא"ש, שטעם מצות התורה שכל אחד יכתוב לעצמו ספר תורה, אינה אלא בכדי שכל אחד יוכל ללמוד מספר התורה שלו, כמו שנאמר, "ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם", לכן בזמן הזה שאין אנו רגילים ללמוד מתוך ספר תורה, מצוה גם לקנות תלמוד ופוסקים כדי ללמוד בהם.

ומדבריו למד הגאון בעל שו"ת חסד לאברהם, שבזמנינו שבלאו הכי אין אנו לומדים ישירות מספר תורה אישי, ממילא אפשר לצאת ידי חובת המצוה גם בשותפות, ובשעה שכל הציבור קוראים בספר התורה, הרי גם בעל הספר משתתף בקריאה עם הציבור, ויוצא ידי חובתו, שהרי אף אילו היה לו ספר תורה פרטי, לא היה לומד בו יותר ממה שיש לו עם הקהל. והאריך בזה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, והביא עוד מדברי הפוסקים בעניין זה שהעלו להלכה שיוצאים ידי חובת קניית ספר תורה בשותפות, וחילקו בין דין ספר תורה לדין האתרוג שהזכרנו. ובפרט שיש לצרף לזה את שיטת הרא"ש שיוצאים ידי חובה אף בקניית שאר ספרי הקודש.

הדין למעשה
לכן להלכה, מי שאין בידו לקנות לעצמו ספר תורה, יוכל לרכוש לעצמו ספר תורה בשותפות עם הקהל, כפי שנעשה במקומות רבים, שמתנדבים כל אחד מן המתפללים בסכום כסף וקונים יחד ספר תורה. אבל כל מי שיש לאל ידו לקנות לו ספר תורה ממקנת כספו, כן יעשה, ותבא עליו ברכת טוב.

ספר תורה כמובן יש לקנות רק בעזרת תלמיד חכם או סופר ירא שמים, שידריך את הקונה שישקיע את כספו בצורה נכונה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני פעם שמעתי שמרן הרב עובדיה התיר את "הדפס משי". האם יש אמת לזה? ט"ז אב תש"ע / 27 ביולי 2010

שלום רב!

מרן הרב שליט"א אסר בפירוש את הספרים הנדפסים בהדפס משי.

בברכה,
הלכה יומית.

האם אדם יכול לצאת ידי חובה (חיוב כתיבת ס"ת לעצמו ) ע"י שיתן כסף להוצאת ספרי קודש, שיוכלו ללמוד בהם והוא ישלם את דמי ההדפסה במקום שיכתוב ס"ת לעצמו? ה' אב תש"ע / 16 ביולי 2010

שלום רב!

יכול לצאת ידי חובה באופן זה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה