הלכה ליום ראשון ט"ז אדר תשפ"ד 25 בפברואר 2024

כתיבת ספר תורה

לשאלת רבים: האם יש חיוב על כל אדם לכתוב או לרכוש לעצמו ספר תורה, והאם יוצאים ידי חובת המצוה בשותפות?

תשובה: רבינו הרמב"ם (בהלכות ספר תורה, פרק ז הלכה א) כתב: "מצות עשה על כל איש מישראל, לכתוב ספר תורה לעצמו, שנאמר, ועתה כתבו לכם את השירה הזאת".

וכדברי הרמב"ם, פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סי' ע"ר), שחובה על כל אדם מישראל לכתוב לעצמו, בעצמו או על ידי סופר, (שהוא ישלם לו על עבודתו), ספר תורה.

מקור הדברים
מקור הדברים הוא בגמרא במסכת סנהדרין (דף כא:): אמר רבא: אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה (כלומר שירש ספר תורה מאבותיו), מצוה לכתוב משלו, שנאמר (דברים לא, יט) ועתה כתבו לכם את השירה הזאת. ומכיון שהלכה בידינו שאסור לכתוב פרשה אחת מהתורה, כי התורה ניתנה שלימה, בודאי כוונת התורה שנכתוב את כל התורה המסתיימת בשירת האזינו.

דברי הגאון רבי יהודה עייאש
על דברי הרמב"ם שהזכרנו, כתב הגאון רבי יהודה עייאש זצ"ל, שמלשונו מוכח, שאם השתתפו אנשים רבים ויקנו ספר תורה, לא יצאו בזה ידי חובתם, משום שמצוה זו מוטלת על כל אחד מישראל.

ובתוספת ביאור: טעם הדבר הוא, מפני שנאמר בתורה, כתבו "לכם", וכשם שבמצות אתרוג שנאמר ולקחתם "לכם", ואמרו רבותינו במסכת בבא בתרא (קלז:), שצריך שלכל אחד יהיה אתרוג משלו, כמו כן במצות ספר תורה, החיוב הוא שיהיה לכל אדם ספר תורה משלו. וכן פסקו עוד רבים מן הפוסקים.

דברי הרא"ש
כתב רבינו הרא"ש, שטעם מצות התורה שכל אחד יכתוב לעצמו ספר תורה, אינה אלא בכדי שכל אחד יוכל ללמוד מספר התורה שלו, כמו שנאמר, "ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם", לכן בזמן הזה שאין אנו רגילים ללמוד מתוך ספר תורה, מצוה גם לקנות תלמוד ופוסקים כדי ללמוד בהם.

ומדבריו למד הגאון בעל שו"ת חסד לאברהם, שבזמנינו שבלאו הכי אין אנו לומדים ישירות מספר תורה אישי, ממילא אפשר לצאת ידי חובת המצוה גם בשותפות, ובשעה שכל הציבור קוראים בספר התורה, הרי גם בעל הספר משתתף בקריאה עם הציבור, ויוצא ידי חובתו, שהרי אף אילו היה לו ספר תורה פרטי, לא היה לומד בו יותר ממה שיש לו עם הקהל. והאריך בזה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, והביא עוד מדברי הפוסקים בעניין זה שהעלו להלכה שיוצאים ידי חובת קניית ספר תורה בשותפות, וחילקו בין דין ספר תורה לדין האתרוג שהזכרנו. ובפרט שיש לצרף לזה את שיטת הרא"ש שיוצאים ידי חובה אף בקניית שאר ספרי הקודש.

הדין למעשה
לכן להלכה, מי שאין בידו לקנות לעצמו ספר תורה, יוכל לרכוש לעצמו ספר תורה בשותפות עם הקהל, כפי שנעשה במקומות רבים, שמתנדבים כל אחד מן המתפללים בסכום כסף וקונים יחד ספר תורה. אבל כל מי שיש לאל ידו לקנות לו ספר תורה ממקנת כספו, כן יעשה, ותבא עליו ברכת טוב.

ספר תורה כמובן יש לקנות רק בעזרת תלמיד חכם או סופר ירא שמים, שידריך את הקונה שישקיע את כספו בצורה נכונה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני פעם שמעתי שמרן הרב עובדיה התיר את "הדפס משי". האם יש אמת לזה? ט"ז אב תש"ע / 27 ביולי 2010

שלום רב!

מרן הרב שליט"א אסר בפירוש את הספרים הנדפסים בהדפס משי.

בברכה,
הלכה יומית.

האם אדם יכול לצאת ידי חובה (חיוב כתיבת ס"ת לעצמו ) ע"י שיתן כסף להוצאת ספרי קודש, שיוכלו ללמוד בהם והוא ישלם את דמי ההדפסה במקום שיכתוב ס"ת לעצמו? ה' אב תש"ע / 16 ביולי 2010

שלום רב!

יכול לצאת ידי חובה באופן זה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה