הלכה ליום שישי ז' אב תשפ"ה 1 באוגוסט 2025

שבת חזון

שבת זו, שקודמת לתשעה באב, נקראת "שבת חזון", על שם ההפטרה שמפטירים לאחר קריאת התורה, "חזון ישעיהו בן אמוץ". וכל שלושת השבתות שלפני תשעה באב, נקראות "שלושה דפורענותא", כלומר, השלושה של הפורענות, מפני שההפטרות בכל אחת מהשבתות הללו עוסקות בתוכחות ובעניני החורבן והחטאים שגרמו לו.

והשבתות שלאחר תשעה באב, נקראות "שבעה דנחמתא", מפני שמפטירים בהם בדברי נחמה ואהבתו של ה' יתברך לעם ישראל גם כשהם בגלות. וכשהיה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל קורא את דברי הנביאים בהפטרות, שמלאים באהבת ה' לעמו ישראל, היו עיניו זולגות דמעות של התרגשות, והיה כמו נחנק בקולו מרוב דבקותו ורגישותו ואהבתו לה' ולעמו. וכל הקהל היה נענה אחריו בהתרגשות גדולה.

ובשבת זו, שהיא סמוכה ליום תשעה באב, אין לשנות שום דבר ממה שאנו נוהגים בכל שבתות השנה. הן מצד המאכלים, והן מצד השירים, והן מצד זה שאין להזכיר כלל את עניני החורבן והאבלות ביום השבת. וכתב מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן תקנא), שמנהג ארץ ישראל ומצרים ושאר העיירות הגדולות בטורקיה, שלא לשנות בשבת חזון שום דבר משאר השבתות. ויש להעלות על השלחן מאכלים כפי שנוהגים בכל שבתות השנה, כדי לעשות יקר וגדולה לכבוד יום השבת.

וכתב עוד מרן החיד"א, שיש שנהגו לקרוא בבית הכנסת "קינה" בחרוזים וכדומה לרגל יום תשעה באב. וכתב שאין לנהוג כן, ובפרט שהדבר נעשה בבית הכנסת, והרי זה כמו שנוהגים אבלות בפרהסיא (ברבים) בשבת, שהוא אסור מן הדין. ויש לבטל את מנהגם. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. (חזון עובדיה עמוד קנה).

ומותר לשורר בשמחה שירי קודש בסעודות השבת. שהרי אפילו בימות החול הסמוכים לתשעה באב, כבר ביארנו שאין איסור לשיר בפה, כי רק שירה על ידי כלי זמר נאסרה. ומכל מקום ביום השבת בודאי שיש להקל בזה, אפילו בשמחה גדולה, לכבוד יום השבת, כי הוא ראשון למקראי קודש.

ובענין זה יש להתבונן, על ה"מעבר החד" בין שבת לתשעה באב. כי באמת, שאף שנחרב בית המקדש, ולמרות כל הצרות שהתגלגלו על ישראל במשך כל הדורות, עדיין מתקיימת בנו ההבטחה הנצחית שהבטיח ה' לישעיה הנביא: "וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה', מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם". עם כל המצב הירוד שהגיעו אליו ישראל, הרי התורה תמיד היתה בידינו! בכל הדורות, היא הערובה לכך שיצלחו ישראל את כל הגלויות! וברוך ה' כבר בזמנינו עלו רבים מישראל על אדמתם, ועשו והצליחו, ויזכו בלי ספק לביאת משיח צדקינו, לראות בגאולה השלימה. מהתורה הקדושה לא נפרדנו, אף על פי שחרב בית חיינו, וטרם נגאלנו גאולה שלימה.

זו הסיבה לכך, שרק אצל ישראל נמצא שלטון מיוחד כזה על הרגש. מצד אחד, שבת קודש, שבת המלכה. ומיד אחריה, מן הצד השני, יום תשעה באב, שהוא יום אבל לאומי. בשבת, אנו נוהגים כפי שיש לנהוג בשבת. בתשעה באב, אנו נוהגים כפי שיש לנהוג בתשעה באב.

כי ישראל הקדושים, מונהגים על פי התורה הקדושה, ויודעים הם, עם כל הצער, הרי יש לנו ברוך ה' הרבה על מה לשמוח, ולהשען על הטובות שגמל עלינו ה' יתברך, ולדעת, כי ה' יתברך עודו אוהב את ישראל, והוא עתיד לקיים בנו את כל הנחמות שנקרא בעזרת ה' בשבתות הקרובות.

רק במאורעות שאירעו לאחרונה, ראינו במו עינינו, שה' יתברך אוהב את ישראל, את כל ישראל. אלא שבתשעה באב, אנו בכל זאת מצטערים בצער השכינה ובצער ישראל, מעלים על לבינו את כל מה שאירע לנו, וכביכול בוכים לפני ה' יתברך, כמו בן לפני אביו, שיריב ריבינו, ויגאל אותנו מכל צרותינו, אלו הזמנים שעלינו גם לשים לבנו לכך, שכל הצרות התגלגלו מחמת עוונותיהם של ישראל, שזלזלו בשמירת שבת, בצניעות, באהבת חברים, בכבוד התורה, אלו נקודות שעלינו לתקן, גם באופן פרטי, וגם באופן ציבורי.

יהי רצון שנשמע ונתבשר בשורות טובות, ישועות ונחמות, שבת שלום ומבורך. 

שאלות ותשובות על ההלכה

יש לי פרגולה ואני מעוניין לכסות אותה בברזנט למעלה ובצדדים. אני ממתין להצעות מחיר. האם מותר בשבוע שחל בו תשעה באב לסגור עם בעל מקצוע על העבודה הנ"ל? ב' אב תש"פ / 23 ביולי 2020

נראה שאין זה נחשב למשא ומתן של שמחה, ולכן יש להקל. 

מה מברכים על פירכיות אורז? ב' אב תש"פ / 23 ביולי 2020

בורא פרי האדמה. 

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה