הלכה ליום חמישי כ"ד אייר תשפ"ה 22 במאי 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אחינו ודודנו היקר שנקטף בדמי ימיו

דרור חדד בן פורטונה ז"ל

שהשבת היא פקודת שנתו. ת. נ. צ. ב. ה.

הוקדש על ידי

אחיותיו ואחייניו

ברכת המזוזה, ומקום קביעתה

שאלה: לאור מה שהתפרסם בהלכה יומית, שאין לקבוע את המזוזה נמוך יותר מגובה השליש העליון של המזוזה. כעת, ראיתי שטעיתי, ובביתי המזוזה ממוקמת למטה מהשליש העליון, כדי שהילדים יוכלו לנשק אותה, מה עלי לעשות?

תשובה: נכון הוא שיש לקבוע את המזוזה בתחילת השליש העליון של הפתח. אבל יש לציין, שאם קבע את המזוזה במקום גבוה יותר, יצא ידי חובתו, אך זאת בתנאי, שיש מרחק של יותר משמונה ס"מ בין המזוזה לבין המשקוף העליון של הפתח. והמחמיר לקבוע את המזוזה בתחילת השליש העליון דוקא, תבוא עליו ברכה. (הליכות עולם ח"ח עמוד רנג).

ועתה לנדון השאלה שלפנינו, מי שקבע את המזוזה בטעות במקום נמוך יותר מהשליש העליון, ולמשל, קבע אותה באמצע גובה הפתח, כדי שיוכלו הילדים לנשק את המזוזה, ועתה למד והשכיל, כי מנהגו היה טעות. בודאי שעל פי דין עליו להסיר את המזוזה ולחזור ולקבוע אותה במקומה הנכון, בתחילת השליש העליון של הפתח.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמאחר ולדעת מרן השלחן ערוך, הקובע את המזוזה למטה מהשליש העליון לא יצא ידי חובתו, לפיכך, מי שטעה וקבע את המזוזה למטה מהשליש העליון, ועתה הוא מסיר את המזוזה לקבעה מחדש, עליו לברך "אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבוע מזוזה". מאחר ועד עתה המזוזה לא נקבעה כדין. (שם עמוד רנז).

וכיוצא בזה מי שטעה וקבע את המזוזה בצד שמאל של כניסתו לבית, להיפך מההלכה הידועה, שיש לקבוע את המזוזה בצד ימין של כניסתו לבית, וכעת ראה שטעה במעשיו, עליו להסיר את המזוזה ולחזור ולקבוע אותה "בברכה", מאחר ועד עתה המזוזה לא היתה קבועה כדין כלל.

ולסיכום: מי שקבע את המזוזה למטה מהשליש העליון, או שקבע אותה בצד שמאל במקום בצד ימין, עליו להסיר את המזוזה ולקבוע אותה במקום הנכון, ויברך "אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבוע מזוזה".

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה