הלכה ליום ראשון י"ג אייר תשפ"א 25 באפריל 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרב משה בן זהייה זצ"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

קשירת חוט של ציצית ואזיקונים בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני קשירת קשר והתרתו בשבת. וכלל הדברים, שכל קשר שהוא מעשה ידי אומן, כלומר, שיש אומנות ביצירתו, אסור לעשותו בשבת. וכן כל קשר שהוא של קיימא, כלומר, שמיועד להשמר לזמן ממושך, אסור לעשותו בשבת.

קשירת קשר, על גבי קשר שהיה קשור מערב שבת
כבר ביארנו, שיש מחמירים שלא לקשור "קשר על גבי קשר" בשבת. כלומר, קשר אחד, הוא כמו הקשר שאנו נוהגים לעשות בשרוכי הנעלים, שעושים קשר אחד, ועל גביו מין עניבה. והעושה קשר על גבי קשר, עושהו באופן שהקשר נשאר מהודק מאד. ויש אומרים שקשירה כזו אסורה בשבת, כי היא נחשבת לקשר מעשה אומן.

ולפיכך, כתבו הפוסקים, שיש להזהר שאם יש קשר אחד שנקשר לפני שבת, אין לקשור על גביו קשר נוסף בשבת. שהרי הקשר השני הוא עיקר הקשירה האסורה בשבת. והדבר דומה למי שכתב אות אחת לפני שבת, ואחר כך בא בשבת והוסיף עוד אות אחת, והשלים את המילה. כגון שהיתה כתובה האות א', והוא הוסיף בשבת את האות ב', הרי שהדבר נחשב כאילו כתב "אב" בשבת, שהיא מילה עם משמעות, והכותבה בשבת עובר על איסור מן התורה. (ומדרבנן, אסור לכתוב בשבת אפילו אות אחת).

וכמו כן המוסיף קשר על גבי קשר שהיה קשור עוד קודם השבת, עובר על איסור משום "קושר" בשבת.

וכן פסק מרן רבינו זצ"ל בספרו (חזון עובדיה שבת ח"ה עמוד סח). ואף על פי שכבר כתבנו שהמיקל לעשות קשר על גבי קשר בשבת יש לו על מה שיסמוך, מכל מקום נכון להחמיר בדבר לכתחילה.

קשר של ציצית שנתרופף
קשר של ציצית שנתרופף, אסור להדקו בשבת. משום שהדבר דומה לקשר על גבי קשר. ובפרט שיש מקום לומר שקשירת הציצית היא מעשה אומן, והציצית נקשרת לעולם, שאין כוונה להתיר את הקשרים.

אזיקונים
דנו פוסקי זמנינו לגבי שימוש ב"אזיקונים" של פלסטיק בשבת. האם יש בדבר חשש משום קושר, או משום בונה. ולהלכה פסק מרן זצ"ל (עמוד עה) שאין בדבר איסור, ומותר לקשור על ידי אזיקונים בשבת, משום שאין כאן קשר, אלא הידוק ותפיסה בלבד, ועל ענין כזה לא דיברה התורה ולא גזרו חכמים כלל, שאין לזה שייכות למלאכת קושר.

ולסיכום: אין להדק קשר של ציצית בשבת. ומותר להשתמש באזיקונים בשבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום מרן כתב בחזון עובדיה שמותר לקלף תפוח עץ ומלפפון עם קולף בשבת ואין בזה כל חשש כי הקליפה נאכלת עם הפרי אך יש לשאול האם גזר לדוגמא יהיה מותר לקלף עם קולף בשבת? י"ג אייר תשפ"א / 25 באפריל 2021

לא, משום שקליפת הגזר אינה נאכלת בדרך כלל. 

האם מותר להעביר את נרות השבת שהדליקו במקום הסעודה לשאר החדרים? תודה מראש י"ג אייר תשפ"א / 25 באפריל 2021

להעביר אותם בשבת, בודאי שאסור, יש בזה איסור מוקצה. תבורכו,

שלום הרב . האם מותר לספרדים לשמוע מוזיקה בספירת העומר ? ואם כן מה הדין? י"ג אייר תשפ"א / 25 באפריל 2021

מותר לשמוע רק מיום ל"ג לעומר, כלומר, יום חמישי הקרוב בלילה, ליל יום שישי. 

האם זה נכון לפי דבריכם, שמותר לחזק את הקשר של הטלית בטלית ישנה, ורק בחדשה אסור? כ"א חשון תשע"ז / 22 בנובמבר 2016

אין זה נכון. אלא כמו שכתבנו, שאין לחזק את הקשר של הציצית בשבת בשום אופן, בין בטלית ישנה ובין בטלית חדשה

האם מותר לקשור מטפחת בשני קשרים, על מנת שתהיה מהודקת לראש? ז' חשון תשע"ג / 23 באוקטובר 2012

מכיון שהדרך היא להתיר את קשר המטפחת, מותר לקשרה בקשר על גבי קשר.

אם אני קושר קשר על קשר בשקית אשפה מלאה וזורק את השקית לפח המרכזי, האם יש בעיה בכך  מכיון שזה נזרק אז לכאורה הקשר יישאר הרבה זמן? ז' חשון תשע"ג / 23 באוקטובר 2012

מותר לקשור קשר אחד בלבד, על מנת להשליך את השקית לאשפה.

מה הדין של קשר על גבי קשר, בנעליים שאני קושר את שניהם בשבת בבוקר וברור שבערב אתיר אותם. ז' חשון תשע"ג / 23 באוקטובר 2012

אם קושר קשר על גבי קשר, על מנת להתירו בו ביום, מותר לקשרו בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה