הלכה ליום שני ט' ניסן תשס"ה 18 באפריל 2005

המשך לדיני ערב פסח שחל להיות בשבת

בסעודת ליל שבת מותר לאכול חמץ, שעדיין לא הגיע זמן איסור אכילת חמץ, וכן מותר לאכול מצה, שמה שאמרו חז"ל שאדם לא יאכל מצה בערב פסח, האיסור אינו נוהג אלא מבוקר של יום ארבעה עשר, אבל בליל י"ד בניסן מותר לאכול מצה.

אבל בסעודת הבוקר של שבת, כבר יש איסור לאכול מצה, אבל אם אדם קם השכם לתפילת "הנץ החמה" יכול להספיק להגיע לביתו קודם זמן איסור אכילת חמץ, ואז יכול לעשות סעודתו בפת ממש, אבל במצה אין להקל בשום אופן בסעודת הבוקר, ואחר הסעודה יזהרו להצניע מיד כל כלי החמץ במקום מיוחד, וינערו המפה מפרורי חמץ אל פח האשפה, וכן ינקו היטב מיד בכל מקום שיש בו פרורי חמץ.  ואם נשארו פרוסות שלימות מן הלחם, יפררם עד שלא ישאר בכל אחד מהם אלא פחות מכזית.  וצריך לטאטא רצפת הבית שלא ישאר אפילו משהו של חמץ, ויזרוק כל החמץ לפח האשפה, וירחץ ידיו היטב, וכן ירחץ פיו היטב במים, שלא ישאר שום פרור חמץ.

לאחר הסעודה יבטל החמץ ויאמר: "כל חמירא דאיכא ברשותי דחזיתיה ודלא חזיתיה, דביערתיה ודלא ביערתיה ליבטיל ולהוי כעפרא דארעה" (כל החמץ ושאור שיש ברשותי בין שראיתיו  ובין שלא ראיתיו בין שביערתיו ובין שלא ביערתיו  יתבטל ויהיה כעפר הארץ.)

ולהלן נביא פתרונות טובים לעריכת סעודת השבת בצורה הטובה ביותר.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה