הלכה ליום שלישי ט"ו אייר תשפ"א 27 באפריל 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דינה בת ג'ורה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

ניפוח כרית ומזרן בשבת

שאלה: יש לנו "מזרון מתנפח", שעשוי מגומי, ומנפחים אותו על ידי משאבה לא חשמלית, או באמצעות נשיפה מהפה, האם מותר לנפחו בשבת?

תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף מח.), אמרו, שאסור להכניס בשבת צמר גפן ונוצות לתוך הכרית בשבת. כלומר, מי שיש לו שק נוצות, ויש לו כיס מבד (הציפוי של הכרית), אסור לו להכניס את הנוצות לתוך הבד בשבת, משום שיש איסור בדבר משום "מתקן כלי" בשבת.

ועוד אמרו בגמרא, שרב חסדא, התיר להכניס נוצות לתוך הכר בשבת. ומסבירה הגמרא, שיש חילוק, בין כר חדש לכר ישן, שבכר חדש, שמעולם לא היו בתוכו נוצות, הכנסת הנוצות הרי היא בגדר "תיקון כלי" בשבת, שמתחילה לא היה כאן כר, וכעת נעשה כר הראוי להשתמש בו. והרי זה "תיקון כלי" בשבת. מה שאין כן בכר ישן, שכבר היו בתוכו נוצות, וחלק מהנוצות נפלו ממנו, מותר להחזירן לתוך הכר בשבת.

וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן שמ סעיף ח), בזו הלשון: מוכין (צמר גפן וכדומה) שנפלו מן הכסת, מותר להחזירם, אבל אסור ליתנם בתחילה בכסת. כלומר, אם נפלו חלק מהמוכין, מותר להחזירם לכר או לכסת, אבל בכר חדש, שלא מילאוהו בעבר במוכין, אסור להכניס בשבת את המוכין. והוא כפי שביארנו, שיש בזה חילוק בין כר חדש לכר ישן.

ומכאן יצאו הפוסקים לדון, במזרן או בכרית, שעשויים מגומי (פלסטיק), וניפחו את המזרן פעם אחת לפני שבת, ויצא האויר ממנו, האם מותר לחזור ולנפחו בשבת או לא?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה חלק ה עמוד שמב) כתב שיש לדמות את הכר המתנפח לכר שהוזכר בגמרא, שמאחר וכבר היה מנופח פעם אחת וראוי להשתמש בו, שוב אין בדבר איסור משום "תיקון כלי" בשבת, ומותר לחזור ולנפחו. והביא שכן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, ועוד מגדולי הפוסקים.

ואף על פי שהגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל הורה להחמיר בדבר, משום "עובדין דחול", כלומר, משום שמעשה הניפוח הוא מעשה של ימות החול, שאין לעשותו בשבת, מכל מקום מרן זצ"ל דחה את הדברים מן ההלכה, וכמו שכתב הרמב"ם בתשובה (סימן סד), "שדבר ברור הוא למבין, שלא תמצא מעולם דברים שאסרו משום עובדין דחול, אלא דברים שאפשר שירגילו למלאכה", ועוד הביא מרן זצ"ל מדברי הפוסקים בזה, והעלה להקל בדבר כאמור.

ולסיכום: מזרן או כרית פלסטיק, שמנפחים אותם באויר, אין לנפחם בשבת. אבל אם ניפחו אותם כבר פעם אחת לפני השבת, ולאחר מכן חזר האויר ויצא, מותר לחזור ולנפחם בשבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום האם כר מתנפח או מזרן חדשים שלא ניפחו אותם מעולם יהיה אפשר לנפח גם בשבת? י"ז אייר תשפ"א / 29 באפריל 2021

אם לא ניפחו אותו מעולם, אסור לנפח אותו בשבת, שיש בזה יצירת כלי בשבת. תבורכו,

שלום הרב האם אפשר להוריד את האוויר בשבת מהמזרון בסיום השימוש אם צריכים את המקום ? הרי מותך לנפח אם הוא לא חדש ט"ו אייר תשפ"א / 27 באפריל 2021

אם אין תיקון כלי בניפוח, אין כאן גם איסור בהוצאת האויר. תבורכו,  

שלום וברכה
אני מעוניין לקנות מזרן מתנפח עם משאבה מובנית אהיה מותר לי לישון עליה בשבת למורת המשאבה כ"ד כסלו תשפ"א / 10 בדצמבר 2020

זו שאלה סבוכה. אם עצם מה שישן על המזרן לא גורם לכל פעולה חשמלית, בודאי שיש להקל. אבל אם על ידי תנועותיו גורם לירידת אויר ולהפעלת המשאבה, אסור לישון עליו בשבת. תבורך,

מה הדין לגבי ניפוח בלון עבור ילדים בשבת אם אתה לא קושר אותו אלא סוגר בגומיה, והאם הוא מוקצה? שמעתי דעות סותרות בענין. ​ובלון מנופח מערב שבת האם הוא מוקצה? י"ג אב תשע"ו / 17 באוגוסט 2016

מרן זצ"ל לא כתב בזה בספריו, אך דעתו היתה נוטה שהבלון הוא מוקצה בשבת.

האם זה אומר שבמידה וניפחתי לפני שבת שעברה את המזרון ובמוצ"ש הוצאתי את האוויר וקיפלתי את המזרון, בשבת הבאה אוכל לנפח אותו בשבת עצמה? או שרק אם יצא מעט אויר אפשר לנפח בשבת? י"ג אב תשע"ו / 17 באוגוסט 2016

הכוונה היא, שאפילו אם יצא כל האויר, מותר לחזור ולנפחו בשבת

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה