הלכה ליום שלישי ט"ו אייר תשפ"א 27 באפריל 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דינה בת ג'ורה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

ניפוח כרית ומזרן בשבת

שאלה: יש לנו "מזרון מתנפח", שעשוי מגומי, ומנפחים אותו על ידי משאבה לא חשמלית, או באמצעות נשיפה מהפה, האם מותר לנפחו בשבת?

תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף מח.), אמרו, שאסור להכניס בשבת צמר גפן ונוצות לתוך הכרית בשבת. כלומר, מי שיש לו שק נוצות, ויש לו כיס מבד (הציפוי של הכרית), אסור לו להכניס את הנוצות לתוך הבד בשבת, משום שיש איסור בדבר משום "מתקן כלי" בשבת.

ועוד אמרו בגמרא, שרב חסדא, התיר להכניס נוצות לתוך הכר בשבת. ומסבירה הגמרא, שיש חילוק, בין כר חדש לכר ישן, שבכר חדש, שמעולם לא היו בתוכו נוצות, הכנסת הנוצות הרי היא בגדר "תיקון כלי" בשבת, שמתחילה לא היה כאן כר, וכעת נעשה כר הראוי להשתמש בו. והרי זה "תיקון כלי" בשבת. מה שאין כן בכר ישן, שכבר היו בתוכו נוצות, וחלק מהנוצות נפלו ממנו, מותר להחזירן לתוך הכר בשבת.

וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן שמ סעיף ח), בזו הלשון: מוכין (צמר גפן וכדומה) שנפלו מן הכסת, מותר להחזירם, אבל אסור ליתנם בתחילה בכסת. כלומר, אם נפלו חלק מהמוכין, מותר להחזירם לכר או לכסת, אבל בכר חדש, שלא מילאוהו בעבר במוכין, אסור להכניס בשבת את המוכין. והוא כפי שביארנו, שיש בזה חילוק בין כר חדש לכר ישן.

ומכאן יצאו הפוסקים לדון, במזרן או בכרית, שעשויים מגומי (פלסטיק), וניפחו את המזרן פעם אחת לפני שבת, ויצא האויר ממנו, האם מותר לחזור ולנפחו בשבת או לא?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה חלק ה עמוד שמב) כתב שיש לדמות את הכר המתנפח לכר שהוזכר בגמרא, שמאחר וכבר היה מנופח פעם אחת וראוי להשתמש בו, שוב אין בדבר איסור משום "תיקון כלי" בשבת, ומותר לחזור ולנפחו. והביא שכן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, ועוד מגדולי הפוסקים.

ואף על פי שהגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל הורה להחמיר בדבר, משום "עובדין דחול", כלומר, משום שמעשה הניפוח הוא מעשה של ימות החול, שאין לעשותו בשבת, מכל מקום מרן זצ"ל דחה את הדברים מן ההלכה, וכמו שכתב הרמב"ם בתשובה (סימן סד), "שדבר ברור הוא למבין, שלא תמצא מעולם דברים שאסרו משום עובדין דחול, אלא דברים שאפשר שירגילו למלאכה", ועוד הביא מרן זצ"ל מדברי הפוסקים בזה, והעלה להקל בדבר כאמור.

ולסיכום: מזרן או כרית פלסטיק, שמנפחים אותם באויר, אין לנפחם בשבת. אבל אם ניפחו אותם כבר פעם אחת לפני השבת, ולאחר מכן חזר האויר ויצא, מותר לחזור ולנפחם בשבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום האם כר מתנפח או מזרן חדשים שלא ניפחו אותם מעולם יהיה אפשר לנפח גם בשבת? י"ז אייר תשפ"א / 29 באפריל 2021

אם לא ניפחו אותו מעולם, אסור לנפח אותו בשבת, שיש בזה יצירת כלי בשבת. תבורכו,

שלום הרב האם אפשר להוריד את האוויר בשבת מהמזרון בסיום השימוש אם צריכים את המקום ? הרי מותך לנפח אם הוא לא חדש ט"ו אייר תשפ"א / 27 באפריל 2021

אם אין תיקון כלי בניפוח, אין כאן גם איסור בהוצאת האויר. תבורכו,  

שלום וברכה
אני מעוניין לקנות מזרן מתנפח עם משאבה מובנית אהיה מותר לי לישון עליה בשבת למורת המשאבה כ"ד כסלו תשפ"א / 10 בדצמבר 2020

זו שאלה סבוכה. אם עצם מה שישן על המזרן לא גורם לכל פעולה חשמלית, בודאי שיש להקל. אבל אם על ידי תנועותיו גורם לירידת אויר ולהפעלת המשאבה, אסור לישון עליו בשבת. תבורך,

מה הדין לגבי ניפוח בלון עבור ילדים בשבת אם אתה לא קושר אותו אלא סוגר בגומיה, והאם הוא מוקצה? שמעתי דעות סותרות בענין. ​ובלון מנופח מערב שבת האם הוא מוקצה? י"ג אב תשע"ו / 17 באוגוסט 2016

מרן זצ"ל לא כתב בזה בספריו, אך דעתו היתה נוטה שהבלון הוא מוקצה בשבת.

האם זה אומר שבמידה וניפחתי לפני שבת שעברה את המזרון ובמוצ"ש הוצאתי את האוויר וקיפלתי את המזרון, בשבת הבאה אוכל לנפח אותו בשבת עצמה? או שרק אם יצא מעט אויר אפשר לנפח בשבת? י"ג אב תשע"ו / 17 באוגוסט 2016

הכוונה היא, שאפילו אם יצא כל האויר, מותר לחזור ולנפחו בשבת

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

מנהגי ימי בין המצרים

הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים", וכפי שהסברנו אתמול. ברכת שהחיינו טוב להזהר ולא לברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים, מליל שבעה עשר בתמוז ועד אחרי תשעה באב, על פרי חדש, או על בגד חדש. ויניח את הפרי או הבגד עד לאחר תשעה באב, ולא יאכלנו בלא לברך שהחי......

לקריאת ההלכה