הלכה ליום רביעי י"ב אב תשפ"א 21 ביולי 2021

חמירא סכנתא מאיסורא

שאלה: ביום שישי האחרון, עמדתי בסמוך לכיריים במטבח. והיה מונח על הכיריים סיר דגים פתוח, ועל ידו טיגנתי שניצל עוף במחבת. ובטעות התיזו טיפות שמן מהמחבת לתוך סיר הדגים, האם מותר לאכול מהדגים?

תשובה: תחילה, נסביר את שורש השאלה. ביארנו כבר בעבר, שאסור לאכול דגים עם בשר יחד. והסברנו שטעם האיסור בזה הוא משום שלפי קבלת חכמינו זכרונם לברכה, אכילת בשר עם דגים יחד מביאה לידי סכנה.

והנה לגבי רוב האיסורים, כגון איסור אכילת בשר בחלב, או איסור אכילת דם, כלל גדל בידינו, שכל מאכל שהתערב עם מאכל אחר, הרי הוא בטל בשישים. כלומר, במקרה שלפנינו, אילו היה מדובר בסיר של חלב, שהתיזו לתוכו כמה טיפות של רוטב בשרי, היה החלב מותר בשתיה, מפני שטיפות הבשר הן מעטות מאד, ויש בחלב שבסיר כמות גדולה יותר מפי שישים מטיפות הבשר. לכן, אותן טיפות בשר בטלות, והכל מותר באכילה.

אבל בשאלה שלפנינו, יש להסתפק בדבר, האם בענין שהוא אסור מפני חשש "סכנה", מועיל בכלל ביטול בשישים? והרי הדבר ברור, שאם יפול רעל לתוך סיר, יהיה אסור בהחלט לאכול מאותו הסיר, אפילו אם המאכל שבתוכו יהיה פי אלף מכמות הרעל שנפלה בתוכו. שהרי עניני סכנה אינם דומים לדיני התורה, ובמקרה כזה יתכן שאין ללכת לפי הכלל של "ביטול בשישים".

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל דן בענין זה באריכות כבר לפני למעלה משישים שנה, בתשובה שנדפסה בספרו שו"ת יביע אומר חלק ראשון (יורה דעה סימן ז). והביא שבדבר זה נחלקו גדולי עולם, ורבים ועצומים דנו והיקלו בזה, וכתבו שאין חילוק בין עניני סכנה שידועים לנו על פי דברי חז"ל, לבין עניני הלכה. וכשם שבעניני הלכה אומרים שדבר שבטל בשישים מותר, כמו כן בדבר הנוגע לסכנה, כמו דגים עם בשר, כל שיש שם פי שישים מהתערובת, הכל מותר באכילה. ולעומתם יש מגדולי רבותינו הפוסקים שאוסרים, ואומרים שבדבר שהוא משום סכנה, אין להקל אפילו אם יש שם ביטול בשישים.

ובתוך הדברים, הביא מרן זצ"ל את דברי הגאון הפרי תואר (בעל ה"אור החיים הקדוש" על התורה), שהוכיח בראיות מהגמרא, שאין סכנה בתערובת דגים עם בשר, אלא במקרה שיש שם "טעם" בשר ו"וטעם" דגים ביחד. אבל בדבר שנתבטל בשישים, ולא ניכר כלל טעם התערובת, אין לחשוש כלל משום סכנה. והוסיף מרן זצ"ל, שאפילו אם נאמר שלגבי חששות סכנה אחרים, (כגון חשש שנחש הטיל ארס לתוך המים), לא מועיל ביטול בשישים, זהו דוקא בדבר של סכנה, כמו רעל של נחש, שהוא מסוכן ביותר, ואפילו בתערובת גדולה יש סכנה באכילתו, מה שאין כן בדבר שאין הסכנה בו גדולה כל כך, כמו תערובת בשר ודגים, אין לחשוש יותר מאשר בכל עניני האיסורים, ולכן די בביטול בשישים גם לגבי בשר ודגים.

ועוד הרחיב מרן זצ"ל את הדברים בזה, לפי מה שכתב בשו"ת באר שבע (סימן לח), שאין סכנה באכילת בשר עם דגים, אלא במדינת בבל (עיראק), ששם היו רבותינו חכמי הש"ס, ושם היה טבע הדגים שיש סכנה באכילתם יחד עם בשר. וכמו שאמרו במדרש "אינו דומה דג העולה מעכו לדג העולה מאספמיא", משמע שטבע הדגים משתנה לפי טבע הים שבאותה מדינה. ואף על פי שלמעשה אנו אוסרים תערובת דגים עם בשר בכל המדינות, מכל מקום במקרה שלפנינו, שהיה כאן ביטול בשישים, יש להקל. והביא מרן זצ"ל שעוד רבים מאד מגדולי רבותינו האחרונים כתבו להקל בזה, ובכללם ספר איסור והיתר הארוך, וספר אור זרוע, וכן פסקו גדולי האחרונים, בעל כנסת הגדולה והפרי חדש ועוד רבים.

ולכן למעשה: כשם שבכל האיסורים, אם יש שישים כנגד הדבר האסור, מותר לאכול מהמאכל, כמו כן לגבי תערובת דגים עם בשר, אם התיזו בטעות כמה טיפות רוטב בשרי, לסיר דגים, הרי הטיפות מתבטלות בשישים, ומותר לאכול מהדגים.​

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה