מי הוא "רבו"?
אמרו במסכת סנהדרין (דף קי.) כל החולק על רבו כחולק על השכינה. וכבר הזכרנו בהלכה היומית שיש שלושה סוגי חכמים שאנו דנים בהם כאן. והראשון הוא רבו המובהק, כלומר, רב שלמד ממנו רוב חכמתו, או גדול הדור. ומרן השלחן ערוך פסק שדין זה שהזכרנו שכל החולק על רבו כחולק על השכינה, אינו שייך אלא ברבו המובהק, אבל רבו שאינו רבו המובהק, לא שייך בו דין זה כלל. ואם כן כאמור, דין זה שאסור לחלוק על רבו, שייך גם לגבי גדול הדור, שיש איסור לחלוק עליו.
מה פירוש "חולק"?
אלא שנחלקו הפוסקים מהו הפירוש "כל החולק על רבו", האם פירוש הדבר חולק כפשוטו, דהיינו, שפוסק הלכה שלא כדברי רבו, או שפירוש הדבר הוא, שחולק עם רבו, שקובע לו בית מדרש לעצמו ויושב ולומד ומלמד שלא ברשות רבו, והרי הוא נוטל בכך שררה לעצמו שלא ברשות רבו, ונחשב כמי שחולק על השכינה.
וכפי הפירוש השני שאמרנו, פירש הרמב"ם, וכך גם פסקו הטור ומרן השלחן ערוך, שכל שקובע לעצמו מקום ללמוד וללמד שם שלא ברשות רבו הרי הוא כחולק על השכינה. אבל לחלוק על רבו בענייני הלכה, מותר לו, אם הוא ראוי לכך, וכמו שמצאנו בתלמוד במקומות רבים, שרבינו הקדוש חולק על אביו ורבו, רבן שמעון בן גמליאל, וכן רבא היה חולק על רב יוסף שהיה רבו המובהק. אולם בודאי שצריך שיהיו לו ראיות והוכחות לדבריו, וידקדק היטב בדברי רבו כדי שלא יהיה נחפז לחלוק עליו בחינם, ונמצא חולק על רבו שלא כדין וגם מורה הוראה שגויה.
דרך ארץ
וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שגם כשחולק על רבו באיזה עניין, לא יחלוק על רבו בפניו, אבל שלא בפניו מותר, וגם זה באופן שאמר דעתו בדרך ענווה וכבוד, ולא בדרך ניצוח, ויש להוסיף שבזמנינו מצויים כמה תלמידי חכמים שחולקים על רבותיהם גדולי הדור, וכשמעיינים בדבריהם רואים כי אין בהם ממש, והרי הם מרבים מחלוקת בחינם בישראל, ומורים הוראה שלא כדין, ונכונים לגביהם דברי הרמב"ם שכתב בזו הלשון: ואלו התלמידים הקטנים שלא הרבו תורה כראוי ומבקשים להתגדל בפני עם הארץ (המון העם) ובין אנשי עירם וקופצין ויושבין בראש לדון ולהורות בישראל הם המרבים את המחלוקת והם המחריבים את העולם ומכבין נרה של תורה ומחבלים כרם ה' צבאות ועליהם אמר שלמה "שועלים קטנים מחבלים כרמים".
והזכרנו כאן דברים אלו, משום שכל אדם כשבוחר לו רב שיורה לו בענייני הלכה ועוד, צריך להזהר מאד מאד שיהיה אותו רב, תלמיד חכם אמיתי שמוצא חן בעיני גדולי הדור, ויראת ה' בליבו, כי תלמיד חכם צריך שתהא יראתו קודמת לחכמתו, ושיהיו מידותיו תרומיות, וכמו שנבאר אם ירצה ה' בעתיד. ויש לשים לב מאד בדבר הזה, שהרי כשאדם מחליט מי הוא הרב שלו, הרי שלהחלטה זו יש משמעות אדירה על כל תחומי החיים, וכבר ראינו רבנים, שאינם יראי שמים, שגרמו נזק עצום לקהילות שלמות, ברוחניות ובגשמיות.
