הלכה ליום שישי ג' חשון תש"פ 1 בנובמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - נר ה' נשמת אדם – שעשה לאבותינו נס – שהחיינו על מיץ אשכוליות

יום האזכרה השישי לפטירת מרן זצ"ל

שאלה: האם יש ענין להדליק נר נשמה בבית ביום פטירת מרן זצ"ל?

תשובה: כתב רבינו בחיי (בפירושו לפרשת תרומה) שידוע כי הנשמה נהנית בהדלקת הנרות, והיא מתהלכת בעידוני ההוד והשמחה ונמשכת אחר האור שהוא מינה, אף שהוא אור גשמי והנשמה אור רוחני זך וברור, וכמו שנאמר "נר ה' נשמת אדם". וכן כתבו הפוסקים ומרן זצ"ל (חזו"ע אבלות עמוד נו), שהמנהג שנהגו להדליק נר ביום פקודת השנה של אב ואם הוא מנהג נכון, ובשעת הדלקתו יאמר "הריני מדליק נר זה לעלוי נשמת מר אבי פלוני בן פלונית, או אמי פלונית בת פלונית, ומנהג זה יסודתו בהררי קודש. וטוב שהנר יהיה נר של שמן זית (שם עמוד רז), אולם יוצאים ידי חובת המנהג גם בנר רגיל. ומאחר ומרן זצ"ל היה גדול דורינו, ושומעי לקחו בני דורינו נחשבים כתלמידיו המובהקים, ורבו המובהק הוא חשוב יותר מאביו ואמו, לכן נכון מאד לנהוג כן, להדליק נר לעלוי נשמת מרן זצ"ל היום הזה, שהוא יום פטירתו. ויאמרו לפני ההדלקה, "הריני מדליק נר זה לעלוי ולכבוד נשמת רבי עובדיה יוסף בן גורג'ייה. זכותו תגן עלינו אמן.

 

שאלה: מי שמטייל בסיני במקומות שאומרים שבני ישראל עברו שם במדבר, האם יברך "ברוך שעשה נס לאבותינו במקום הזה?

תשובה: מי שרואה מקום שנעשה שם נס לאבותינו, מברך (בשם ומלכות) "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו במקום הזה". וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (סימן ריח). אולם מאחר והמקומות שהחוקרים מניחים שבני ישראל עברו שם, הם שנויים במחלוקת בדברי החוקרים עצמם, וכן אין אנו יודעים בדיוק את מקום קריעת ים סוף וכדומה, ואפילו אם נדע בדיוק את המקומות שבהם עברו בני ישראל, עדיין לא בכל מקום נעשה להם נס שניכר מתוך המקום (כלומר, נס שהמקום מזכיר שנעשה הנס, כמו קריעת הים או הירדן וכדומה), לכן אין אנו נוהגים לברך ברכה זו במקומות הללו. ומכל מקום כתב בכף החיים, שטוב לברך בלא שם ומלכות. שיאמר "ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה".

 

שאלה: אם בירכתי "שהחיינו" על אשכוליות, ולאחר זמן אני שותה מיץ אשכוליות, האם עלי לברך שוב "שהחיינו"?

תשובה: מרן בשלחן ערוך (סימן רכה סעיף ה) פסק, שאם בירך שהחיינו על ענבים, לא יוכל לחזור לברך שהחיינו על היין שנעשה מן הענבים. ואם כן כל שכן במקרה שלפנינו, שמי שבירך שהחיינו על אשכוליות, לא יוכל לברך אחר כך על מיץ אשכוליות. שהרי אפילו לגבי יין שהוא חשוב מן הפרי, אין מברכים שהחיינו פעם שנייה. ולעצם הדבר, יש לדעת שאפילו מי שלא בירך שהחיינו על אשכוליות, כתבו כמה פוסקים שאם הובא לפניו מיץ אשכוליות, אין לברך על המיץ "שהחיינו", כי המיץ אינו עיקר הפרי. ומי ששתה מיץ אשכוליות, וכאמור, לא בירך עליו "שהחיינו", ולאחר מכן הובאו לפניו אשכוליות ממש, גם כן אינו מברך עליהן שהחיינו, שהרי הפירות הללו כבר אינם חדשים בעיניו, שהרי שתה מהמיץ שלהם.

שאלות ותשובות על ההלכה

בנוגע למה שכתבתם: שתה מיץ אשכוליות ולאחר מכן אכל אשכוליות לא יכול לברך שהחיינו, מרן בחזון עובדיה ט"ו בשבט עמוד קכ"ח כתב שיכול לברך שהחיינו על הפרי. אם שתה מהמיץ. כ' כסלו תש"פ / 18 בדצמבר 2019

ראינו שמרן זצ"ל הביא כן בשם שו"ת אות היא לעולם, אבל לא פסק כן למעשה. והרי יש בזה מחלוקת הפוסקים. ובפרט שלדעת הגאון החזון איש, על מיצי פירות כמו מיץ תפוזים יש לברך העץ, וגם שהחיינו, ונמצא אם כן שלדעתו מי ששתה מהמיץ בודאי שלא יוכל אחר כך לברך שהחיינו. ויש עוד סברות בזה לומר שלמעשה לא יברך.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה