הלכה ליום חמישי ט"ז חשון תש"פ 14 בנובמבר 2019

מלכודות עכברים בשבת

שאלה: האם מותר להניח מלכודת עכברים בשבת?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, שאחת המלאכות שאסור לעשותן בשבת, היא מלאכת "צידה", כלומר, הצד בעל חיים בשבת, חייב משום חילול שבת מן התורה. וכתבנו, שאם צד בעל חיים שהדרך היא לצוד אותו, כגון עופות דגים וכדומה, שרגילים לצוד את בני מינם, חייב מן התורה. ואם אין דרך לצוד את אותו בעל חיים, כגון זבובים ויתושים וכדומה, אין איסור לצודן בשבת, אלא מדרבנן (מחמת גזירת חכמינו), שגזרו שלא לצוד כלל בעלי חיים בשבת.

עכבר, אם איסור צידתו הוא מן התורה
ולענין עכברים, מבואר במשנה במסכת שבת (קז.), שכל שמונה שרצים האמורים בתורה, "החולד והעכבר והצב והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת", הצד אותם בשבת, חייב מן התורה, כיון שיש להם עורות, והיו רגילים לצוד אותם כדי להשתמש בעורות שלהם. ומבואר אם כן שעצם צידת העכבר בשבת אסורה מן התורה. (וראה עוד להלן).

דברי המגן אברהם, ודברי מרן זצ"ל
כתב המגן אברהם (סימן שטז ס"ק ט) שכשם שאסור להניח מצודות לצוד כל בעלי חיים בשבת, כמו כן אסור להניח מצודות בשבת לצוד את העכברים. וכדבריו פסקו עוד מגדולי האחרונים.

אולם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, כתב בספרו חזון עובדיה (ח"ה עמוד קיט) שהצד עכברים בביתו, שבודאי אינו מתכוין לשימוש כלשהו בגוף העכבר, אינו חייב מן התורה. כיון שהיא בכלל "מלאכה שאינה צריכה לגופה", (מלאכה שאין צורך בגוף התוצאה היוצאת ממנה), שלא נאסרה אלא מדרבנן (מגזירת רבותינו). והביא כן בשם הגאונים. ולאחר שהאריך במשא ומתן בדברי הפוסקים בזה, העלה שמעיקר הדין נראה שאין איסור בהנחת מלכודת עכברים בשבת, מאחר והעכבר אינו ניצוד מיד אלא לאחר זמן, ומאחר וצידתו אינה אסורה מן התורה. אולם בספרו שו"ת יביע אומר (ח"ג סימן כ) הביא דברי פסקי התוספות, ומהר"ח אור זרוע, שכתבו להחמיר בדבר, שאין להניח מצודות לשום בעל חיים בשבת. ובכלל זה העכברים המזיקים, שאין להניח מצודות לצוד אותם בשבת, מחמת גזירת רבותינו, שלא להניח מצודות בשבת.

לכן להלכה נראה שיש להחמיר שלא להניח בשבת מצודות נגד עכברים. אבל להניחם מערב שבת, אין איסור כלל.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה, שמעתי מפי הרב אברהם יוסף - שמותר לתת מלכודת של עכברים בשבת עצמה, אם כן מדוע סיכום ההלכה הוא שיש להחמיר הרי הדבר מותר מן הדין? י"ג אב תש"פ / 3 באוגוסט 2020

מפני שלפי דברי מרן זצ"ל יותר נכון להחמיר. וכמו שצייננו לדבריו.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה