הלכה ליום ראשון א' טבת תש"פ 29 בדצמבר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לכל חולי עמו ישראל ולהצלחת כל כל ישראל

ולזכותו ולרפואתו השלימה של אחי הי"ו
יהי רצון שהקב"ה ישלח לו רפואה שלימה ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, בתוך שאר חולי ישראל, ויזכה לבשורות טובות ישועות ונחמות וגזרות טובות במהרה בקרוב אכי"ר.

הוקדש על ידי

פלוני אלמוני

כבוד רבו

כשם שאדם חייב לכבד את אביו ואת אמו ולירא מהם, כך הוא חייב בכבוד רבו ויראתו יותר מאביו ואמו, שהרי אביו ואמו מביאים אותו לחיי העולם הזה, ואילו רבו מביאו לחיי העולם הבא.

פדיון שבויים והשבת אבדה
וכך שנינו במשנה (בבא מציעא דף לג.) לעניין מצות השבת אבידה, שאם מצא אדם שתי אבידות, האחת של אביו והשנייה של רבו, והוא אינו יכול לטפל בשתי האבידות, אבידת רבו קודמת, לפי שאביו מביאו לחיי העולם הזה ורבו מביאו לחיי העולם הבא. ואם היה אביו תלמיד חכם, אבידת אביו קודמת. ועוד אמרו שם במשנה לעניין מצות פדיון שבויים, שאם היו אביו ורבו שניהם שבויים, חייב לפדות ראשית כל את רבו ורק אחר כך את אביו, ואם היה אביו תלמיד חכם, אביו קודם.

מורא רבך כמורא שמים
וכתב רבינו הרמב"ם, "אין לך כבוד גדול מכבוד הרב, ואין לך מורא גדול ממוראו, אמרו חכמים (במסכת אבות) יהי מורא רבך כמורא שמים, לפיכך אמרו, כל החולק על רבו כחולק על השכינה, וכל העושה מריבה עם רבו כעושה מריבה עם השכינה, וכל המתרעם על רבו כמתרעם על השכינה, וכל המהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה".

מי הוא "תלמיד חכם"?
ולפני שנבאר את הדינים הנוגעים לכיבוד תלמידי חכמים, עלינו לבאר תחילה, מי הם אותם תלמידי חכמים שיש לכבדם?

ובענין זה ישנם כמה גדרים וסוגים של תלמידי חכמים, שכל אחד כבודו גדול יותר מחבירו.

רבו המובהק
בראש כל החכמים, עומד "רבו המובהק", והוא תלמיד חכם, שהתלמיד למד ממנו רוב חכמתו, כלומר, רוב התורה שיודע אותה התלמיד, היא מרבו, הרי אז, רבו נחשב "רבו המובהק", ועליו לכבדו בכבוד גדול כמו שנבאר.

רבו שהוא תלמיד חכם
שני לו, הוא כל תלמיד חכם, שמלמד תורה לתלמידים, והתלמיד שמע ממנו תורה, אבל לא למד ממנו כל כך הרבה תורה, עד שיהיה הדבר נחשב "שרוב תורתו" של התלמיד באה מאותו חכם. וכלפי חכם זה נוהגים דיני הכבוד הנוהגים ב"רבו שאינו מובהק". ובכלל זה אותם תלמידי חכמים ששומעים מהם שיעורים מפעם לפעם, וחייבים התלמידים לכבד את הרבנים הללו בדיני כבוד תלמיד לרבו שאינו מובהק.

תלמיד חכם
והשלישי, הוא סתם תלמיד חכם שלא לימד את התלמיד דבר, הרי התלמיד אינו נקרא תלמידו, ובכל זאת הוא חייב לכבדו כדין כל תלמידי החכמים, אבל אין חיוב לכבדו כדין "רבו" ממש.

גדול הדור
והנה לגבי "רבו המובהק" נאמרו כמה דינים שאינם שייכים בתלמידי חכמים אחרים. ולדוגמא, אסור להורות הוראה בהלכה בפני רבו המובהק. וכן עוד יש בזה פרטי דינים אחרים.

ובזמן שהיה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל עומד עמנו חי וקיים, היה דינו כדין רבו המובהק כלפי כל ישראל, ואף על פי שישנם רבים שלא למדו ממנו הרבה תורה, בכל זאת היו חייבים בכבודו כדין תלמיד כלפי רבו המובהק. וכן אם יקום עוד תלמיד חכם כמותו, נהיה חייבים בכבודו כדין "רבו המובהק" ממש, אף אם לא נלמד ממנו כלום.

וטעם הדבר הוא מפני שכל תלמיד חכם גדול הדור, שמפורסם בדורו בגודל חכמתו, והוא חריף ובקי בכל חדרי תורה, הרי כל בני הדור חייבים בכבודו כתלמידיו המובהקים.

ומניין לנו שגדול הדור, דין רב מובהק יש לו? דין זה נלמד משמואל הנביא, שבעודו נער קטון הביאתו חנה אימו לבית המקדש, ובבית המקדש היה גדול הדור עלי הכהן יושב ומורה הוראות לכל ישראל. והנה אירע והוצרכו לשחוט פר לצורך הקרבה על גבי המזבח, ואמר להם עלי הכהן לכהנים, שימצאו כהן שיודע לשחוט כדי שיבוא לשחוט את הפר. ושמואל ראה שהם מחפשים שוחט "כהן" ואינם מוצאים ומתעכבים. אמר להם, לשם מה אתם מחפשים דווקא כהן שישחט? הלא מן הדין יכול גם כל אדם מישראל לשחוט. הביאוהו לפני עלי, אמר לו לשמואל, מנין לך שאין חובה שדווקא כהן ישחט? אמר לו לעלי, שהרי לא נאמר "ושחט הכהן", ונאמר רק "והקריבו הכהנים", אמר לו עלי, דבר נכון אמרת, אבל הרי אתה מורא הוראה במקום רבך. וכתבו התוספות, שאף על פי שעדיין לא למד שמואל תורה מפי עלי הכהן, מכל מקום כיוון שגדול הדור היה לו דין רבו המובהק. וכן פסק מרן בשלחן ערוך, שאם הוא מופלג בחכמה אפילו אינו רבו ממש, דינו כרבו המובהק, וביאר הרמ"א, שכל מי שהוא גדול הדור ומפורסם בדורו בכך, נקרא מופלג בחכמה. ומובן אם כן שדין רבו המובהק היה שייך בזמנינו לגבי גדול כמו מרן רבינו זצ"ל, שהיה מפורסם בדורו בגודל חכמתו, ונהגו לגביו כל דיני הכבוד השייכים לגבי רב מובהק, גם כלפי מי שלא למד ממנו באופן ישיר אפילו הלכה אחת.

וכן יתכן ונוהג דין זה כלפי תלמידי חכמים אחרים החיים עמנו היום, ולפני כשלושים שנה אמר מרן זצוק"ל כי יש לנהוג כלפי הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל כדין רבו המובהק, מפני שכמעט לא נמצא באותו דור תלמיד חכם כמותו, שהיה מפורסם בחכמתו ויראתו, והיה בקי בכל חלקי התלמוד ויודע להורות בהם הלכה למעשה.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה