הלכה ליום שני ט"ז אלול תשפ"ב 12 בספטמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אימי-מורתי

חנה-חנינה בת כמיסה ז"ל

ולהבדיל בין הנפטרים לחיים, לרפו'ש לאחינו היקר יעקב-עוזי בן חנה-חנינה,שיקום ממיטת-חוליו וישוב לאיתנו בעזרת השם יתברך הרופא כל בשר ומפליא לעשות.

הוקדש על ידי

הבת,ימית.

המלוה את חבירו לעשר שנים

אתמול ביארנו, מהו דין שמיטת כספים הנוהג בסיום שנת השמיטה (שנה זו, תשפ"ב, היא שנת שמיטה. וכל חוב שיש לאדם על חבירו, כגון שהלוהו סכום כסף, ועברה שנת השמיטה, לא יוכל עוד המלוה לתבוע חובו מהלווה, כמו שביארנו. ואם עבר המלווה ותבע את חובו מהלווה לאחר שנת השמיטה, עבר המלווה על מה שנאמר בתורה "לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ", ואין הלווה חייב להחזיר לו את חובו).

הלוואה לזמן רב
ובגמרא במסכת מכות (דף ג:), דרשו רבותינו, שהמלווה את חבירו לעשר שנים, כגון שהלוהו סכום כסף ביום כ"ג בטבת תשפ"ב, ונקבע בינהם זמן הפירעון ליום כ"ג בטבת שנת תשצ"ב, כלומר בעוד עשר שנים, אין השביעית משמטת את החוב שהלוה לרעהו. ואף על פי שעברה על אותו החוב שנת השמיטה, מכל מקום לא פקע החוב, ועדיין מחוייב הלווה להשיב את כל חובו למלווה.

וטעם הדבר הוא מפני שנאמר "שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ - לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ". כלומר, דוקא חוב שיכול המלווה לתבוע אותו בשנת השמיטה, כלומר "ליגוש ברעהו", פקע אותו החוב בסיום השמיטה, אבל חוב שלא הגיע זמן פירעונו, ולא יכול המלווה לתבעו מהלווה, לא פקע אותו החוב, ומיד כשיגיע זמן פירעונו חוזר הלווה להיות מחויב להחזירו למלווה.

הלוואה לתקופה
וכן הדין אם הלווה את חברו גם לפחות מעשר שנים, כגון שקבעו את זמן הפרעון ליום י"ב בתשרי תשפ"ג, גם כן לא פקע החוב בסיום שנת השמיטה, שהרי זמן הפרעון לא חל בתוך שנת השמיטה, וכל חוב שאין זמן פרעונו חל בתוך שנת השמיטה, אינו פוקע בשביעית.

סתם הלוואה
כלל יש בידינו, כי "סתם הלואה לשלשים יום", כלומר, הלוואה שנתן אדם לחבירו בסתם, בלי לפרש מתי מתכוין הלווה להחזיר את ההלואה לחבירו, אנו אומרים כי זמן פירעון ההלואה הוא לאחר שלשים יום מתאריך ההלואה. וכגון אדם שהלווה לחבירו סכום כסף ביום ג' בטבת ולא סוכם ביניהם בשעת ההלואה מתי מתחייב הלווה להשיב את הכסף, לא יוכל המלוה לתבוע את חובו מהלווה עד שיעברו שלשים יום מתאריך ההלואה, כלומר ביום ד' בשבט. ולפיכך, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, על פי דברי הפוסקים,  שגם לענין שמיטת כספים, אדם שהלווה לחבירו סכום כסף בתוך פחות משלשים יום מסיום שנת השמיטה, וכגון שהלווהו את הכסף ביום ט' אלול תשפ"ב, ולא סוכם ביניהם מתי הוא זמן הפירעון, הואיל ואנו יודעים שלא יוכל המלווה לתבוע את חובו בתוך שנת השמיטה, כיון שעוד לא חלפו להם שלשים יום ממועד ההלואה, לכן לא יפקע החוב בסיום שנת השמיטה, שהרי המלווה לא יכול לתבוע את החוב מרעהו עד שכבר תעבור שנת השמיטה, והרי זה ממש כדין המלווה את חבירו לעשר שנים, שהואיל ואינו יכול לתבעו בתוך שנת השמיטה, אנו אומרים גם כן שלא פוקע החוב, ולפיכך חייב הלווה להחזיר את החוב אחר שנת השמיטה, כשיגיע מועד הפירעון, שהוא שלשים יום מזמן ההלואה.

ובהלכה הבאה נבאר מהו דין הנשים במצוות שמיטת כספים, ולאחר מכן נסביר את דין הפרוזבול הנועד לכך שלא יפקעו החובות בשמיטה.

להורדת שטר הפרוזבול לחץ כאן.

שאלות ותשובות על ההלכה

עד מתי אפשר [ תאריך השנה ] לחתום על פרוזבול כדי שזה יהיה בסדר מבחינת ההלכה?
וממתי זה כבר "עבר זמנו ובטל קרבנו " ? ט"ז אלול תשפ"ב / 12 בספטמבר 2022

עד כניסת ראש השנה. 

למי שב"ה אין הלוואות כמו בחור ישיבה האם צריך לעשות פרוזבול? ט"ז אלול תשפ"ב / 12 בספטמבר 2022

אף אחד לא חייב לעשות. זה כדאי לעשות.

מי שאין לו שום הלוואה, ואין לו חשבון בנק, לא חייב לעשות. (אם מלאו לו שמונה עשרה, הרי לכל אחד יש חיסכון בבנק מטעם המדינה, וכבר הגיע זמן הפירעון שלו, ולכן נכון לעשות פרוזבול).

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה