הלכה ליום רביעי י' שבט תשפ"ג 1 בפברואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רחל בת פלור ע״ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

ה"צנובר"

שאלה: מהי ברכת הפרי "צנובר"?

תשובה: במשנה (בתחילת פרק שישי של מסכת ברכות) שנינו: "על פירות האילן אומר, בורא פרי העץ", כלומר, על כל פירות האילנות יש לברך בורא פרי העץ. ולכאורה, ה"צנובר", (שנקרא אצלינו "פניונס"), הוא פרי העץ ככל הפירות, שהרי מוציאים אותו מן ה"איצטרובל" הגדל בעצי האורן הגדולים, ובודאי האורנים הם בכלל האילנות.

אולם באמת שיש לחלק בין פרי עץ האורן לבין שאר פירות האילן. משום שעץ האורן, ידוע שהוא אילן סרק, שאינו מוציא פירות, וכתב בספר שבולי הלקט (סימן קס), שפירות שמוציאים אילני סרק אין מברכים עליהם אלא ברכת "שהכל נהיה בדברו", כי אין בהם חשיבות כל כך לברך עליהם "בורא פרי העץ". והביא דבריו מרן הבית יוסף (סימן רג).

וכמו כן כתוב בתשובות הגאונים, ש"בני אסא" (שהם ענבים קטנים הגדלים בהדסים), אין מברכים עליהם אלא שהכל נהיה בדברו, משום שהפירות של אילני סרק, אינם נחשבים "פירות". וכן כתבו עוד מרבותינו הראשונים, והביא דבריהם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (ברכות, עמוד קנ). וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן רג). ומכאן לכאורה נלמד לענין ה"צנובר", שברכתו היא שהכל נהיה בדברו.

אולם הגאון טורי זהב (ריש סימן רג) כתב, שנראה לו שלא אמרו הפוסקים כן, אלא במיני פירות גרועים הרגילים להיות בעצי היער, כגון תפוחים קטנים וכיוצא בזה, וכן פירות ההדסים שאינם ראויים לאכילה כל כך, לכן ברכתם שהכל, אבל פירות האילן "סנה", שכאשר שוהים עליו הרבה זמן ומתבשלים הם טובים לאכילה, ברכתם בורא פרי העץ. והוסיף על כך הטורי זהב: "ומעשים בכל יום שאנו מברכים בורא פרי העץ על אגוזים קטנים שמוציאים עצי היער". וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים.

ומרן רבינו זצ"ל השמיענו בזה את לשון בעל הלכות גדולות שכתב בזו הלשון: "וצינובר, פירא דארזא הוא, ומברכינן עליה בורא פרי העץ". עד כאן. וכן כתב רבינו הרשב"ץ בזו הלשון: פרי עצי היער הנקרא בלשון ערבי "באלוט", נראה ודאי שמברכים עליו בורא פרי העץ, שהרי פרי נקראים, כמו שאמרו בגמרא (עבודה זרה דף יד.), "מאי איצטרובלין? פירות הארזים", וכן אותם הנקראים בלשון ערבי צנובר, וכן שאר עצי היער העושים פירות נחשבים פירות לענין ברכה. עד כאן.

ולסיכום: פירות אילני סרק, מברכים עליהם "שהכל נהיה בדברו". (ולכן ברכת "לחם ערבי" "חוביזה" וכיוצא בזה מפירות עצי היער שאינם טובים כל כך, ברכתם "שהכל נהיה בדברו"). אבל פירות חשובים מאילני סרק, כגון צנובר, מברכים עליהם "בורא פרי העץ".

שאלות ותשובות על ההלכה

בחור ישיבה שחוזר כל יום לבית האם צריך לברך ברכת האורח כשאוכל בבית ומה לגבי אם אוכל בישיבה י"א שבט תשפ"ג / 2 בפברואר 2023

בבית הוא אינו אורח, וגם בישיבה לא נהגו לומר ברכת האורח, כי הוא קבוע שם ונחשב כמו ששוכר מקום וקונה סעודה. תבורכו,

שלום וברכה
האות כ' במלה כרעותיה בקדיש דגושה או רפויה לפי מנהגו של הרב עובדיה זצ"ל י' שבט תשפ"ג / 1 בפברואר 2023

מנהג מרן זצ"ל לבטא בכא"ף דגושה. תבורכו,  

לבבות דקל, האם ברכתם שהכל, או אולי בזמנינו שנוטעים אותם בשביל הלבבות, ולא בשביל התמרים, תהיה ברכתו בורא פרי העץ? י"א שבט תשע"ז / 7 בפברואר 2017

לבבות דקל, ברכתם בדורות הקודמים היתה שהכל נהיה בדברו, משום שהיו נוטעים את האילנות לשם התמרים, ולא לשם הלבבות. ובזמנינו שמגדלים כדי להוציא מהם את הלבבות, וזהו עיקר גידולם כמו שכתבת, יש לברך עליהם בורא פרי האדמה. אבל אין לברך עליהם בורא פרי העץ, משום שאינם פרי גמור, אלא מגוף העץ עצמו, ולא שייך לברך עליהם בורא פרי העץ, כי אין זה פרי העץ, אלא פרי האדמה, שהוא העץ בעצמו. כן כתב המאירי בברכות לו.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה