הלכה ליום רביעי י' שבט תשפ"ג 1 בפברואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רחל בת פלור ע״ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

ה"צנובר"

שאלה: מהי ברכת הפרי "צנובר"?

תשובה: במשנה (בתחילת פרק שישי של מסכת ברכות) שנינו: "על פירות האילן אומר, בורא פרי העץ", כלומר, על כל פירות האילנות יש לברך בורא פרי העץ. ולכאורה, ה"צנובר", (שנקרא אצלינו "פניונס"), הוא פרי העץ ככל הפירות, שהרי מוציאים אותו מן ה"איצטרובל" הגדל בעצי האורן הגדולים, ובודאי האורנים הם בכלל האילנות.

אולם באמת שיש לחלק בין פרי עץ האורן לבין שאר פירות האילן. משום שעץ האורן, ידוע שהוא אילן סרק, שאינו מוציא פירות, וכתב בספר שבולי הלקט (סימן קס), שפירות שמוציאים אילני סרק אין מברכים עליהם אלא ברכת "שהכל נהיה בדברו", כי אין בהם חשיבות כל כך לברך עליהם "בורא פרי העץ". והביא דבריו מרן הבית יוסף (סימן רג).

וכמו כן כתוב בתשובות הגאונים, ש"בני אסא" (שהם ענבים קטנים הגדלים בהדסים), אין מברכים עליהם אלא שהכל נהיה בדברו, משום שהפירות של אילני סרק, אינם נחשבים "פירות". וכן כתבו עוד מרבותינו הראשונים, והביא דבריהם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (ברכות, עמוד קנ). וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן רג). ומכאן לכאורה נלמד לענין ה"צנובר", שברכתו היא שהכל נהיה בדברו.

אולם הגאון טורי זהב (ריש סימן רג) כתב, שנראה לו שלא אמרו הפוסקים כן, אלא במיני פירות גרועים הרגילים להיות בעצי היער, כגון תפוחים קטנים וכיוצא בזה, וכן פירות ההדסים שאינם ראויים לאכילה כל כך, לכן ברכתם שהכל, אבל פירות האילן "סנה", שכאשר שוהים עליו הרבה זמן ומתבשלים הם טובים לאכילה, ברכתם בורא פרי העץ. והוסיף על כך הטורי זהב: "ומעשים בכל יום שאנו מברכים בורא פרי העץ על אגוזים קטנים שמוציאים עצי היער". וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים.

ומרן רבינו זצ"ל השמיענו בזה את לשון בעל הלכות גדולות שכתב בזו הלשון: "וצינובר, פירא דארזא הוא, ומברכינן עליה בורא פרי העץ". עד כאן. וכן כתב רבינו הרשב"ץ בזו הלשון: פרי עצי היער הנקרא בלשון ערבי "באלוט", נראה ודאי שמברכים עליו בורא פרי העץ, שהרי פרי נקראים, כמו שאמרו בגמרא (עבודה זרה דף יד.), "מאי איצטרובלין? פירות הארזים", וכן אותם הנקראים בלשון ערבי צנובר, וכן שאר עצי היער העושים פירות נחשבים פירות לענין ברכה. עד כאן.

ולסיכום: פירות אילני סרק, מברכים עליהם "שהכל נהיה בדברו". (ולכן ברכת "לחם ערבי" "חוביזה" וכיוצא בזה מפירות עצי היער שאינם טובים כל כך, ברכתם "שהכל נהיה בדברו"). אבל פירות חשובים מאילני סרק, כגון צנובר, מברכים עליהם "בורא פרי העץ".

שאלות ותשובות על ההלכה

בחור ישיבה שחוזר כל יום לבית האם צריך לברך ברכת האורח כשאוכל בבית ומה לגבי אם אוכל בישיבה י"א שבט תשפ"ג / 2 בפברואר 2023

בבית הוא אינו אורח, וגם בישיבה לא נהגו לומר ברכת האורח, כי הוא קבוע שם ונחשב כמו ששוכר מקום וקונה סעודה. תבורכו,

שלום וברכה
האות כ' במלה כרעותיה בקדיש דגושה או רפויה לפי מנהגו של הרב עובדיה זצ"ל י' שבט תשפ"ג / 1 בפברואר 2023

מנהג מרן זצ"ל לבטא בכא"ף דגושה. תבורכו,  

לבבות דקל, האם ברכתם שהכל, או אולי בזמנינו שנוטעים אותם בשביל הלבבות, ולא בשביל התמרים, תהיה ברכתו בורא פרי העץ? י"א שבט תשע"ז / 7 בפברואר 2017

לבבות דקל, ברכתם בדורות הקודמים היתה שהכל נהיה בדברו, משום שהיו נוטעים את האילנות לשם התמרים, ולא לשם הלבבות. ובזמנינו שמגדלים כדי להוציא מהם את הלבבות, וזהו עיקר גידולם כמו שכתבת, יש לברך עליהם בורא פרי האדמה. אבל אין לברך עליהם בורא פרי העץ, משום שאינם פרי גמור, אלא מגוף העץ עצמו, ולא שייך לברך עליהם בורא פרי העץ, כי אין זה פרי העץ, אלא פרי האדמה, שהוא העץ בעצמו. כן כתב המאירי בברכות לו.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה