הלכה ליום ראשון כ"ג אדר תשפ"ד 3 במרץ 2024

המשך דין חלות מתוקות

שלמנהג הספרדים אין לצאת ידי חובת סעודות השבת בחלות מתוקות
בהלכה שפורסמה שבוע שעבר, ביארנו שחלות מתוקות, שמורגש בטעמן טעם הסוכר או הדבש שנמצא בהן, ברכתן "בורא מיני מזונות" ואין לברך עליהן "המוציא לחם מן הארץ". וכמו כן אין לצאת ידי חובת סעודות שבת בחלות כאלו. וכל זה לדעת מרן הבית יוסף שקבלנו הוראותיו. אולם לדעת הרמ"א ולמנהג אשכנז, יש לחלות אלה דין לחם לכל דבריהם. ולפיכך, ספרדי המתארח בסעודות השבת אצל חבירו האשכנזי, אינו רשאי לצאת ידי חובת סעודת שבת ולברך "המוציא לחם מן הארץ" על חלות אלה, וכמו שהסברנו.

אופן בו ניתן לצאת ידי חובת סעודות שבת ולברך המוציא על חלות מתוקות
האוכל עוגה יותר משיעור "קביעת סעודה", שהוא שיעור כמאתים וששה עשר גרם, מברך על העוגה ברכת המוציא לחם מן הארץ, ולאחר אכילתה מברך ברכת המזון, כדין פת לחם ממש. ולפיכך, הבא לאכול שיעור כזה של עוגה, צריך ליטול את ידיו כדין הבא לאכול לחם. ובודאי שהוא הדין לגבי חלות מתוקות, שאף על פי שכאמור לדעת מרן הבית יוסף ברכתן בורא מיני מזונות, מכל מקום אם אוכל מהן שיעור של מאתים וששה עשר גרם, צריך ליטול ידיו לפני אכילתן ומברך עליהן המוציא לחם מן הארץ וברכת המזון כדין פת לחם.

ולפיכך, ספרדי המתארח בסעודות השבת אצל חבירו האשכנזי, והלה הגיש לפניו חלות מתוקות כמנהגם, אף על פי שבודאי אינו רשאי לברך "המוציא לחם מן הארץ" ולצאת ידי חובת סעודות השבת בחלות הללו, מכל מקום אם יאכל מן החלות שיעור גדול של כמאתיים וששה עשר גרם, (ובחלות מתוקות הדבר אינו קשה כל כך), יוכל לכל הדעות לברך על החלות הללו ברכת המוציא, וכמו כן יצא ידי חובת סעודת שבת.

אם יש לצרף את שיעור שאר המאכלים לשיעור "קביעת סעודה"
נחלקו הפוסקים, לגבי שיעור "קביעת סעודה", האם הכוונה היא שיש לאכול מן הפת שיעור של יותר ממאתיים גרם, או שניתן לצרף לשיעור זה את שאר המאכלים הנאכלים תוך כדי הסעודה, כגון בשר ודגים וכדומה. שלדעת המגן אברהם, שאר המאכלים מצטרפים לשיעור זה, אולם מרן החיד"א כתב שדברי המגן אברהם אינם מוכרחים, ולפיכך אין הלכה כדבריו בזה, ואין לצרף את שאר המאכלים לשיעור קביעת סעודה.

ולסיכום: חלה מתוקה שמורגש בה טעם הדבש או הסוכר, ברכתה בורא מיני מזונות לדעת מרן השלחן ערוך. ולכן אין לברך "המוציא" על חלה כזו בסעודות השבת. והאשכנזים נוהגים לברך על חלות אלה "המוציא לחם מן הארץ".

וספרדי המתארח אצל חבירו האשכנזי, והלה מגיש לפניו מחלות אלה, לא יוכל לברך עליהן "המוציא", אלא אם יאכל מן החלות שיעור של כמאתיים ועשרים גרם, שאז לכל הדעות ברכתן המוציא לחם מן הארץ.

אבל ספרדי בביתו, לא ינהג כן, משום שעדיין יש מחלוקת הפוסקים (בתחילת סימן קנח) האם יש ליטול ידיים "בברכה" על אכילת חלות כאלה, אפילו כשאוכל שיעור גדול של מאתים וששה עשר גרם. ואף על פי שיש אומרים שהמנהג לברך על נטילה זו, מכל מקום לכתחילה נכון להזהר שלא לעשות כן, אלא יאכל פת ממש מחלה רגילה כשיעור כביצה, ואחר כך יוכל לאכול מה שירצה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה. כאשר אני מכין לעצמי פרוסת/ות לחם עם שוקולד/דבש וכו', אני מברך המוציא. במה שונה החלה המתוקה שיש בה קצת מן המתוק וברכתה משתנה ? הרי בשני המקרים הלחם הוא לחם לכל דבר.. הרי גם על פיצה מברכים המוציא .. אשמח לביאור בנושא. תודה מיכאל. ט"ז תשרי תשפ"ב / 22 בספטמבר 2021

מפני שמה שקובע את ההגדרה של המאכל, הוא המאכל כפי שייצרו אותו. לדוגמא, אם תקח קמח ותעשה עיסה ותטגן אותו בשמן, ברכתו תהיה מזונות, אבל אם תקח דבר שכבר נעשה פת, וחל עליו הדין שברכתו המוציא, ויש לו חשיבות של פת, וכעת תטגן פרוסות שלימות ממנו, ברכתו תשאר המוציא, כי לא די בכך שמערבים לאחר האפיה דברים אחרים, בכדי להפקיע ממנו תורת לחם.

כתבתם "אלא אם יאכל מן החלות שיעור של כמאתיים ועשרים גרם", ​בתוך כדי אכילת פרס, הלוא כן? ט"ז אייר תשע"ח / 1 במאי 2018

מדברי הפוסקים משמע לכאורה שאין צריך שהאכילה של שיעור קביעת סעודה תהיה בשיעור של אכילת פרס. וכן פסק הגאון מטשעבין בשו"ת דובב מישרים ח"א סימן מח. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל בספר הליכות עולם חלק שני, וכן כתב בילקוט יוסף.

ואם בבית הכנסת בסעודה שלישית יש רק חלות מתוקות ,מה יעשה האדם בכדי לצאת חיוב מצוות סעודה? ט"ז אייר תשע"ח / 1 במאי 2018

יאכל שיעור קביעת סעודה. כמו שביארנו.

ומה בעניין הפרשת חלה לבצק מתוק- חלות לשבת מתוקות עם כוס סוכר? י' אייר תשע"ח / 25 באפריל 2018

יש להפריש חלה גם מבצק של עוגות ם יש שם שיעור חלה.

האם מותר לכתחילה, לאכול שיעור של 216 גרם בסעודת ליל שבת ולצאת בזה ידי חובת סעודה? י"ב חשון תשע"ב / 9 בנובמבר 2011

מותר.

מדוע ספרדי לא יכול לברך לכתחילה על חלות מתוקות אם קובעים עליהם סעודה כמו פת הבאה בכיסנין? י"א חשון תשע"ב / 8 בנובמבר 2011

אם קובעלים עליהם סעודה, כלומר שאוכלים מהם כשיעור קביעות סעודה, אפשר לברך עליהם המוציא, כפי שיתבאר.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה