הלכה ליום ראשון ו' טבת תשע"ה 28 בדצמבר 2014

המתת חסד

שאלה: לאחרונה, אדם שהוא חולה סופני, ביקש מרופאיו שיפסיקו את פעולת המכונות שמאריכות את חייו, וכך יביאו למותו, לאחר שהדבר אושר על ידי בית המשפט, אחד הרופאים ביצע את הפעולה. האם הדבר נכון על פי ההלכה?

תשובה: במשנה במסכת שבת (דף קנא:) שנינו, "המעצים עיני המת עם יציאת הנפש, הרי זה שופך דמים", כלומר, אדם שהוא עומד סמוך ממש למיתתו, ובא אדם אחר, והעצים את עיניו של החולה, ועל ידי זה קירב את מיתתו בשניה אחת, הרי זה שופך דמים ממש, ודינו כדין הרוצח תינוק בן יומו, משום שאין שיעור כלל בדבר זה, וכל שהיה האדם יכול לחיות אפילו עוד רגע אחד, ובא מישהו ומיהר את מיתתו, הרי זה שופך דמים.

ובתלמוד ירושלמי (שבת פכ"ג) אמרו, אסור לגעת בגוסס, משום שעצם הנגיעה באדם שהוא עומד סמוך למיתתו, מקרבת את המיתה. וכן פסקו כל הפוסקים, הרי"ף (מו"ק טז:) והרא"ש (פ"ג סימן עה) ושאר הפוסקים.

ולפיכך, אם רואה הרופא שהחולה שלפניו מצוי במצב קשה ביותר, והוא סובל יסורים, ועל כן הוא מזריק לו איזה חומר שמקרב את מותו וכיוצא בזה, הרי אותו רופא הוא שופך דמים. ואפילו אם יבקש החולה מהרופא או מאדם אחר שיפעל פעולות כדי לקרב את מיתתו, הדבר אסור בהחלט, כי אין בסמכותו של החולה לבקש בקשות כאלה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (יח, ד), "הנפשות לי הנה", כלומר, נפשו של האדם, הרי היא ברשותו של ה' יתברך, (הרדב"ז על הרמב"ם פי"ח מה' סנהדרין), ולכן כתבו הפוסקים (מהר"ם יפה סימן יג), שאפילו מי ששלח יד בנפשו לאבד עצמו לדעת, מחללים שבת להצילו.

ואמנם, ישנם מקרים מסויימים, בהם על פי ההלכה אין חובה להמשיך בטיפולים מאריכי חיים, אך על פי מה שנמסר בענין השאלה אשר לפנינו, נראה כי היה אסור בהחלט לחדול מטיפול מאריך חיים בחולה זה, ובודאי שבענינים כאלה, הנוגעים לעבירה החמורה של שפיכות דמים, אין לתת את הסמכות וההחלטה בזה ביד שופטים חילוניים, שאין להם יד ורגל בעניני הלכה, ופוסקים על פי צו מצפונם, וככל הגויים בית ישראל חס ושלום, ורק לגדולי הפוסקים משפט הבחירה בענינים אלה, להחליט אם יש להמשיך בפעולות מצילות ומאריכות חיים, או שיש לחדול מהם.

ולסיכום: רוב ככל החלטות בית המשפט בענינים הנוגעים להלכה, מנוגדות להלכה. ובכלל זה ההחלטה אם יש להמשיך בטיפולים מאריכי חיים לחולה, שבלי חוות דעת מרב פוסק מפורסם, חלילה להפסיק טיפולים אלה עבור החולה, והמיקל בדבר זה מכניס עצמו באיסור שפיכות דמים. ואין לסמוך בזה לא על דעת שופטים ולא על דעת רופאים. וה' יתברך יחיש לגאלינו גאולה שלימה, ויקויים בנו דבר הנביא, "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה", וישלח ה' יתברך רפואה שלימה לכל חולי ישראל. אמן כן יהי רצון.

שאלות ותשובות על ההלכה

לא הבנתי בסוף באלו מקרים אפשר לנתק ממכשירים? ז' טבת תשע"ה / 29 בדצמבר 2014

הדברים מורכבים. ניתוק ממכונות אינו מותר כמעט בשום מקרה. ובכל מקרה יש לשאול מורה הוראה מובהק שבקי בדינים אלה, ושהוא מלא ביראת שמים, וזאת על ידי התייעצות עם רופאים יראי שמים שיבחנו את המקרה לגופו.

ישנם מקרים קלים יותר, שבהם מותר להמנע מהמשך טיפול על ידי תרופות וכדומה. וגם בזה יש לשאול מורה הוראה כנ"ל.

יש איזה מקרה (כגון מוות של גזע המוח או אי נשימה עצמונית) שבו מותר בכל מקרה לנתק?
מי הרב שעורך את ההלכות? ז' טבת תשע"ה / 29 בדצמבר 2014

משיב על שאלות אלה הרב יעקב ששון, שכותב את ההלכות באתר.

ישנם מקרים שמותר לנתק את מכונות ההנשמה, והיינו רק במקרה שנקבע באופן ברור על ידי בדיקות רבות ועל ידי רופא ירא שמים שגזע המוח של החולה מת בלי ספק, ואז יהיה מותר לנתק את המת מן המכונות. וכפי שהארכנו בזה בספר רוח יעקב.

יש לציין שתשובה זו אינה נוגעת כלל לשאלת השתלת אברים, שהיא שאלה מורכבת יותר.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה