הלכה ליום ראשון ו' טבת תשע"ה 28 בדצמבר 2014

המתת חסד

שאלה: לאחרונה, אדם שהוא חולה סופני, ביקש מרופאיו שיפסיקו את פעולת המכונות שמאריכות את חייו, וכך יביאו למותו, לאחר שהדבר אושר על ידי בית המשפט, אחד הרופאים ביצע את הפעולה. האם הדבר נכון על פי ההלכה?

תשובה: במשנה במסכת שבת (דף קנא:) שנינו, "המעצים עיני המת עם יציאת הנפש, הרי זה שופך דמים", כלומר, אדם שהוא עומד סמוך ממש למיתתו, ובא אדם אחר, והעצים את עיניו של החולה, ועל ידי זה קירב את מיתתו בשניה אחת, הרי זה שופך דמים ממש, ודינו כדין הרוצח תינוק בן יומו, משום שאין שיעור כלל בדבר זה, וכל שהיה האדם יכול לחיות אפילו עוד רגע אחד, ובא מישהו ומיהר את מיתתו, הרי זה שופך דמים.

ובתלמוד ירושלמי (שבת פכ"ג) אמרו, אסור לגעת בגוסס, משום שעצם הנגיעה באדם שהוא עומד סמוך למיתתו, מקרבת את המיתה. וכן פסקו כל הפוסקים, הרי"ף (מו"ק טז:) והרא"ש (פ"ג סימן עה) ושאר הפוסקים.

ולפיכך, אם רואה הרופא שהחולה שלפניו מצוי במצב קשה ביותר, והוא סובל יסורים, ועל כן הוא מזריק לו איזה חומר שמקרב את מותו וכיוצא בזה, הרי אותו רופא הוא שופך דמים. ואפילו אם יבקש החולה מהרופא או מאדם אחר שיפעל פעולות כדי לקרב את מיתתו, הדבר אסור בהחלט, כי אין בסמכותו של החולה לבקש בקשות כאלה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (יח, ד), "הנפשות לי הנה", כלומר, נפשו של האדם, הרי היא ברשותו של ה' יתברך, (הרדב"ז על הרמב"ם פי"ח מה' סנהדרין), ולכן כתבו הפוסקים (מהר"ם יפה סימן יג), שאפילו מי ששלח יד בנפשו לאבד עצמו לדעת, מחללים שבת להצילו.

ואמנם, ישנם מקרים מסויימים, בהם על פי ההלכה אין חובה להמשיך בטיפולים מאריכי חיים, אך על פי מה שנמסר בענין השאלה אשר לפנינו, נראה כי היה אסור בהחלט לחדול מטיפול מאריך חיים בחולה זה, ובודאי שבענינים כאלה, הנוגעים לעבירה החמורה של שפיכות דמים, אין לתת את הסמכות וההחלטה בזה ביד שופטים חילוניים, שאין להם יד ורגל בעניני הלכה, ופוסקים על פי צו מצפונם, וככל הגויים בית ישראל חס ושלום, ורק לגדולי הפוסקים משפט הבחירה בענינים אלה, להחליט אם יש להמשיך בפעולות מצילות ומאריכות חיים, או שיש לחדול מהם.

ולסיכום: רוב ככל החלטות בית המשפט בענינים הנוגעים להלכה, מנוגדות להלכה. ובכלל זה ההחלטה אם יש להמשיך בטיפולים מאריכי חיים לחולה, שבלי חוות דעת מרב פוסק מפורסם, חלילה להפסיק טיפולים אלה עבור החולה, והמיקל בדבר זה מכניס עצמו באיסור שפיכות דמים. ואין לסמוך בזה לא על דעת שופטים ולא על דעת רופאים. וה' יתברך יחיש לגאלינו גאולה שלימה, ויקויים בנו דבר הנביא, "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה", וישלח ה' יתברך רפואה שלימה לכל חולי ישראל. אמן כן יהי רצון.

שאלות ותשובות על ההלכה

לא הבנתי בסוף באלו מקרים אפשר לנתק ממכשירים? ז' טבת תשע"ה / 29 בדצמבר 2014

הדברים מורכבים. ניתוק ממכונות אינו מותר כמעט בשום מקרה. ובכל מקרה יש לשאול מורה הוראה מובהק שבקי בדינים אלה, ושהוא מלא ביראת שמים, וזאת על ידי התייעצות עם רופאים יראי שמים שיבחנו את המקרה לגופו.

ישנם מקרים קלים יותר, שבהם מותר להמנע מהמשך טיפול על ידי תרופות וכדומה. וגם בזה יש לשאול מורה הוראה כנ"ל.

יש איזה מקרה (כגון מוות של גזע המוח או אי נשימה עצמונית) שבו מותר בכל מקרה לנתק?
מי הרב שעורך את ההלכות? ז' טבת תשע"ה / 29 בדצמבר 2014

משיב על שאלות אלה הרב יעקב ששון, שכותב את ההלכות באתר.

ישנם מקרים שמותר לנתק את מכונות ההנשמה, והיינו רק במקרה שנקבע באופן ברור על ידי בדיקות רבות ועל ידי רופא ירא שמים שגזע המוח של החולה מת בלי ספק, ואז יהיה מותר לנתק את המת מן המכונות. וכפי שהארכנו בזה בספר רוח יעקב.

יש לציין שתשובה זו אינה נוגעת כלל לשאלת השתלת אברים, שהיא שאלה מורכבת יותר.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה