הלכה ליום חמישי כ"ה אב תשע"ד 21 באוגוסט 2014

שאלה: האם מותר לשמוע קול אשה שרה, כאשר קולה אינו נשמע באופן מיידי, אלא באמצעות הקלטה, או בשידור חי דרך רדיו וכדומה?

הנה בהלכה הקודמת ביארנו מה המעמד ההלכתי של קול הנשמע דרך הרדיו, שאף על פי שיש לענות אמן לברכה הנשמעת דרך הרדיו בשידור חי, משום שלענין עניית אמן אין צורך בשמיעת הברכה, אלא די בידיעה הברורה שכעת יוצאת ברכה פלונית מפיו של פלוני, מכל מקום אי אפשר לצאת ידי חובת שמיעת קריאת המגילה וכדומה דרך הרדיו, שכן הקול הנשמע דרך הרדיו אינו קול אנושי כלל וכלל, רק הוא כעין צילום הקול האנושי וכמו שהסברנו. ובשמיעת ברכה המוקלטת מזה זמן על גבי קלטת, הדבר פשוט שאין לענות אמן על ברכה כזו, שאין לענות אמן על ברכה היוצאת ממכשיר חשמלי גרידא. וכן יש לשים לב, בעת שעונה אמן לקול הנשמע דרך הרדיו, שלפעמים הקול נשמע ברדיו מאוחר זמן מה אחר שכבר נאמרה הברכה, והרי זה כברכה מוקלטת שפשט אין לענות עליה אמן.

ומעתה נבא לדון בשאלת שמיעת קול אשה שרה דרך הרדיו, שהרי בענין שמיעת קול אשה שרה יש איסור מצד קול באשה ערוה, כמו שאמרו בגמרא בברכות (כד.) שאסור לבני אדם שאינם ממשפחתה לשמוע את קולה כשהיא משוררת. (וברכות יחולו על ראשיהן של אותן נשים בעלות תשובה הנמנעות מלהופיע בפני אנשים, שהוא נסיון מהקשים ביותר), ובפרט יש להזהר בזה בשעת אמירת דברים שבקדושה, כגון מי שהוא קורא קריאת שמע ושומע קול אשה, שאז אסור לקרות קריאת שמע בזמן שהוא שומע קול זמר של אשה, כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סימן עה). והנה ברור שמצד עצם הדין שאין לשמוע קול אשה שרה, אין איסור בזה אלא באופן ששומע את קול האשה ממש, אבל אם שומע קול אשה שהוא מוקלט או דרך הרדיו, שאין זה קול אנושי, אין בזה איסור מצד שמיעת קול אשה שרה. ועל כן פסק מרן רבינו הגדול זצ"ל שמעיקר הדין יש להקל בשמיעת קול אשה דרך הרדיו וכל שכן בהקלטה מזמן ארוך. ובפרט באופן שהוא אינו יודע איך נראית אותה האשה ששרה מפני שלא ראה אותה מעולם, ואפילו אם ראה אותה, מכל מקום מכיון שאין זה קול אשה ממש אין לאסור בזה. וכן נמסר בשם עוד מגדולי הדור להיתר. אולם הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, העיר על דברי מרן הרב זצ"ל, שהגם שלפי דעתו גם כן נראה ברור שלא נאסרה שמיעת קול אשה כשהוא נשמע דרך הרדיו, מכל מקום תמה איך אפשר להקל בזה לציבור, והלא אין ספק שבשמיעת קול אשה שרה הוא עלול לבא לידי הרהור עבירה שהוא איסור מן התורה, ולכן לפי דעתו יש להחמיר בזה ולא לתת מקום היתר בדבר שהוא מכשול לרבים.

ומכל מקום, אף שטוב הדבר שדברי הגאון רא"י ולדנברג נאמרו, העיקר להלכה, שאין איסור לשמוע קול אשה שרה דרך רדיו או טייפ, הואיל ואין זה קול אנושי ממש. אולם ברור ואין ספק בדבר, שאם יש בשירתה דברים אסורים, הן מצד המילים שבשיר והן מצד אופי השירה, בלאו הכי יש בזה איסור מצד אחר גם אם היה זה איש ששר ולא אשה, וכן אם בשירתה הוא עלול לבא לידי מחשבה אסורה והרהור רע, גם כן יש בזה איסור חמור מן התורה. אבל כל שאין חשש כזה, העיקר להקל בשמיעה דרך הרדיו מעיקר הדין. והמחמיר תבא עליו ברכה.

ולסיום ברצונינו להוסיף, בענין מה שכתבנו שלא יוצאים ידי חובת קריאת מגילה בשמיעה דרך הרדיו וכדומה, שמכל מקום לענין "התרת נדרים" שעושים בערב ראש השנה ויום הכפורים, יוצאים ידי חובת ההתרה גם בשמיעה דרך רדיו או לוין, ששם לא שייך דין שומע כעונה, ואין צורך בשמיעה ממש, רק צריך שידע הוא מה שאומרים הדיינים, ושידעו הם את דבריו.

(יביע אומר חלק א סימן ו)

שאלות ותשובות על ההלכה

אני אשמח לדעת מה המקור (בכתבי מרן הרב עובדיה - אם יש.) למה שהבאתם לפני מספר ימים - שמותר לשמוע קול אשה שרה בהקלטה, אפילו אם הוא ראה אותה קודם. ט"ז אלול תשע"ד / 11 בספטמבר 2014

הליכות עולם חלק ראשון עמוד קכג. ועוד.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה