הלכה ליום שני י"ח סיון תשפ"ד 24 ביוני 2024

בייבי סיטר בשבת

שאלה: האם מותר להזמין "שמרטף" (בייבי סיטר) בכדי לשמור על הילדים ביום השבת, ולשלם לה עבור כך מערב שבת או במוצאי שבת, או שיש בכך איסור?

תשובה: בגמרא במסכת בבא מציעא (נח.) מבואר, שגזרו רבותינו שלא לשלם בשבת שכר לפועל, מפני שתשלום השכר על דבר שנעשה בשבת, דומה לעניני מקח וממכר האסור בשבת.

השוכר פועל לשמור לו תינוק
ובתוספתא אמרו, "השוכר את הפועל לשמור לו פרה, לשמור את התינוק, אין נותנין לו שכר שבת". וכן פסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש, וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סימן שו סעיף ד).

ומבואר מכאן, שאסור לשלם לשומר, והוא הדין ל"שמרטף", עבור השמירה ביום השבת, כיון שזהו "שכר שבת", שגזרו רבותינו שלא לשלמו.

שכר שבת בהבלעה
אולם מבואר שם בתוספתא ובדברי הפוסקים, שמותר לשלם שכר שבת ב"הבלעה", כלומר, אם שוכר אדם שומר, כדי שישמור לו על חפציו במשך שבוע, יכול לשלם לו עבור כל ימות השבוע אף על פי שבכלל השבוע גם יום השבת.

ולפיכך הוא הדין לגבי שמרטף, שאם התנו עמה מראש שתשגיח על הילדים במשך כל השבוע וכדומה, ולא מחשבים עמה את שכרה לפי שעות או ימים, אלא בסכום כולל עבור כל הזמן שמוטל עליה לשמור, מותר לשלם לה גם עבור השגחתה על הילדים ביום השבת, שכן זהו שכר שבת "בהבלעה".

אבל אם שכרה מחושב לפי מספר שעות או ימים, אסור לתת לה שכר שבת, וכן אסורה היא לקבל שכר שבת.

לצורך מצוה
אבל, אם הדבר נעשה לצורך מצוה, מותר לשמרטף ליטל שכר על שמירתה, שבאופן זה לא גזרו חכמים. ולכן כתב בספר כנסת הגדולה שנהגו לשלם למיילדות עבור מלאכתן ביום השבת, וכן כתבו הפוסקים שנהגו לשלם לחזנים ולתוקעים בשופר עבור מלאכתם בימי שבתות וימים טובים.

ומכל מקום כתבו הפוסקים, שכל הנוטל שכר עבור מלאכה בשבת, אף על פי שהוא לצורך מצוה, אינו רואה סימן ברכה לעולם מאותו שכר, ולכן כתבו שטוב שיקבלו שכרם בהבלעה, כגון שיקבל החזן את שכרו גם עבור תפילות בימי החול וכדומה. ובספר ילקוט יוסף, הביא הגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א, ששמע מפי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאם נוטל שכר עבור עניין מצוה שנעשה בשבת, טוב שיקנה באותו השכר איזה דבר מצוה, כגון ספרי קודש וכדומה, משום שכיוון שלוקח שכר זה לדבר מצוה, יראה בו סימן ברכה.

ולסיכום: מי ששכר "שמרטף" לשמירת ילדיו, אסור לו לשלם לה את שכרה עבור יום השבת. לכן, יש לסכם מראש, שתשמור על הילדים בזמן נוסף, מלבד יום השבת, והשכר ישולם לה באופן כולל על כל השמירה. וגם היא, כשתבוא לדרוש את שכרה, תאמר שהיא מבקשת שישלמו לה את השכר הכללי, ולא תדרוש שכר עבור יום השבת דוקא. (וראה בחזון עובדיה ח"ו עמוד ג).

שאלות ותשובות על ההלכה

בעניין מש"כ כת"ר כי לדבר מצווה מותר שכר שבת. מן הראוי היה להוסיף כי זהו רק כאשר סוכם הדבר מערב שבת. אם ביקשו בשבת עצמה לכו"ע אין מועיל דבר מצווה, ורק למילדת התירו מחשש סכנה, וכמש"כ הפוסקים. [וכמדומני, כי בחולה שאין בו סכנה דן מרן היכן שהוא וכעת נשכח ממני מקורו]

בברכה,
חנניה שפרן כ"ג סיון תשפ"ד / 29 ביוני 2024

זו הערה נכונה

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה