הלכה ליום רביעי ט"ו טבת תשפ"ה 15 בינואר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רינה בת עזיזה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אמנון גבריאלי

המשך לדיני הכוונה בתפילת העמידה

ביארנו שלשום, שצריך לכוין את פירוש המילים שמוציא מפיו בזמן תפילת העמידה, ואם אינו יכול לכוין בכל הברכות, יכוין לפחות בברכת אבות (שהיא הברכה הראשונה בתפילת העמידה). ואם לא כיון בברכת אבות, אף על פי שכיון בכל שאר הברכות, צריך לחזור ולהתפלל. וכך פסק מרן השלחן ערוך.

אולם הזכרנו, שהרמ"א כתב (על פי דברי הטור), שבזמנינו אין נוהגים לחזור ולהתפלל בגלל חסרון הכוונה, מפני שקרוב לודאי שגם כשיחזור להתפלל לא יכוין כראוי. ולפיכך סומכים על דברי קצת מהפוסקים שסוברים שבדיעבד יצא ידי חובתו אף על פי שלא כיון באבות. וכן פסק מרן החיד"א, וכן כתב בספר בן איש חי, שאף למנהג הספרדים הדין בזה הוא כדעת הרמ"א.

אם נזכר שלא כיון
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בספרו שו"ת יביע אומר (חלק שלישי וחלק תשיעי, ועוד), שאמנם אנו נוהגים כדברי מרן החיד"א והפוסקים, שמי שלא כיון כלל בתפילת העמידה, אינו חוזר להתפלל, אולם כל זאת, דוקא באופן שסיים כבר את ברכת אבות, כלומר שכבר בירך: "ברוך אתה ה' מגן אברהם". אבל אם עדיין לא סיים את הברכה, יש לחזור ולומר בכוונה "אלהי אברהם אלהי יצחק" וכו', (וכמובן שלא יחזור מתחילת הברכה "ברוך אתה ה'" שאז נמצא שברכתו הראשונה הייתה לבטלה), מאחר ובכך שיחזור ל"אלהי אברהם", אין כל חשש של ברכה לבטלה. ובפרט שלדעת מרן אף אם סיים ברכתו צריך לחזור לתחילת התפילה, אם כן דיינו שאין אנו נוהגים כדעת מרן אם סיים את ברכתו, אבל אם לא סיים ברכתו בודאי שצריך לחזור לאלוקי אברהם. (ויש אומרים שיחזור מ"ואלוקי אבותינו, אלוקי אברהם וכו'" עיין יביע אומר שם, ובהליכות עולם ח"א עמוד קלא, ועוד).

סיים "מגן אברהם"
ואם לא כיון באבות וסיים כבר "ברוך אתה ה' מגן אברהם", ימשיך בתפילתו ויכוין בשאר הברכות, ובפרט יזהר לכוין בברכת "מודים" מפני שיש אומרים שאם כיון במודים דינו כמי שכיון באבות.

מי שתמיד מכוין
אף על פי שמי שסיים תפילתו ולא כיון באבות אינו חוזר להתפלל שוב, מכל מקום אם רגיל תמיד לכוין בתפילתו, ופעם אחת אירע שלא כיון, ורוצה לחזור ולהתפלל בכוונה (כדי לצאת ידי חובה אף לדעת מרן השלחן ערוך) רשאי להתפלל, ויעשה קודם לכן תנאי, ויאמר: "אם חייב אני לחזור ולהתפלל, הריני מתפלל לשם תפילת חובה, ואם לאו, תהיה תפילה זו לנדבה". ויתאמץ לכוין בתפילה, ולכל הפחות בברכת אבות.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה