הלכה ליום רביעי ט"ו טבת תשפ"ה 15 בינואר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רינה בת עזיזה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אמנון גבריאלי

המשך לדיני הכוונה בתפילת העמידה

ביארנו שלשום, שצריך לכוין את פירוש המילים שמוציא מפיו בזמן תפילת העמידה, ואם אינו יכול לכוין בכל הברכות, יכוין לפחות בברכת אבות (שהיא הברכה הראשונה בתפילת העמידה). ואם לא כיון בברכת אבות, אף על פי שכיון בכל שאר הברכות, צריך לחזור ולהתפלל. וכך פסק מרן השלחן ערוך.

אולם הזכרנו, שהרמ"א כתב (על פי דברי הטור), שבזמנינו אין נוהגים לחזור ולהתפלל בגלל חסרון הכוונה, מפני שקרוב לודאי שגם כשיחזור להתפלל לא יכוין כראוי. ולפיכך סומכים על דברי קצת מהפוסקים שסוברים שבדיעבד יצא ידי חובתו אף על פי שלא כיון באבות. וכן פסק מרן החיד"א, וכן כתב בספר בן איש חי, שאף למנהג הספרדים הדין בזה הוא כדעת הרמ"א.

אם נזכר שלא כיון
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בספרו שו"ת יביע אומר (חלק שלישי וחלק תשיעי, ועוד), שאמנם אנו נוהגים כדברי מרן החיד"א והפוסקים, שמי שלא כיון כלל בתפילת העמידה, אינו חוזר להתפלל, אולם כל זאת, דוקא באופן שסיים כבר את ברכת אבות, כלומר שכבר בירך: "ברוך אתה ה' מגן אברהם". אבל אם עדיין לא סיים את הברכה, יש לחזור ולומר בכוונה "אלהי אברהם אלהי יצחק" וכו', (וכמובן שלא יחזור מתחילת הברכה "ברוך אתה ה'" שאז נמצא שברכתו הראשונה הייתה לבטלה), מאחר ובכך שיחזור ל"אלהי אברהם", אין כל חשש של ברכה לבטלה. ובפרט שלדעת מרן אף אם סיים ברכתו צריך לחזור לתחילת התפילה, אם כן דיינו שאין אנו נוהגים כדעת מרן אם סיים את ברכתו, אבל אם לא סיים ברכתו בודאי שצריך לחזור לאלוקי אברהם. (ויש אומרים שיחזור מ"ואלוקי אבותינו, אלוקי אברהם וכו'" עיין יביע אומר שם, ובהליכות עולם ח"א עמוד קלא, ועוד).

סיים "מגן אברהם"
ואם לא כיון באבות וסיים כבר "ברוך אתה ה' מגן אברהם", ימשיך בתפילתו ויכוין בשאר הברכות, ובפרט יזהר לכוין בברכת "מודים" מפני שיש אומרים שאם כיון במודים דינו כמי שכיון באבות.

מי שתמיד מכוין
אף על פי שמי שסיים תפילתו ולא כיון באבות אינו חוזר להתפלל שוב, מכל מקום אם רגיל תמיד לכוין בתפילתו, ופעם אחת אירע שלא כיון, ורוצה לחזור ולהתפלל בכוונה (כדי לצאת ידי חובה אף לדעת מרן השלחן ערוך) רשאי להתפלל, ויעשה קודם לכן תנאי, ויאמר: "אם חייב אני לחזור ולהתפלל, הריני מתפלל לשם תפילת חובה, ואם לאו, תהיה תפילה זו לנדבה". ויתאמץ לכוין בתפילה, ולכל הפחות בברכת אבות.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה