הלכה ליום שני ט"ז טבת תשפ"ב 20 בדצמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חיה בת שמחה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

הליכה במקום שיש שם חרקים בשבת

שאלה: האם מותר ללכת בשבת במקום שיש שם נמלים?

תשובה: אחת מן המלאכות שאסור לעשותן בשבת, היא מלאכת "נטילת נשמה". ולמשל, אדם השוחט בשבת עוף בשבת, עובר משום "נטילת נשמה".

ולפיכך אסור להרוג בשבת אף אחד מן הרמשים (ובכלל זה החרקים) הרומשים על הארץ, כגון נמלים. שהרי בהריגתם יש איסור משום "נטילת נשמה". וכן פסק בספר איסור והיתר (כלל נט), שאסור לאדם להרוג בשבת נמלים ורמשים בדרך הילוכו, ובמקומות שהם מצויים, צריך לדקדק שלא לדרוך עליהם. וכן פסקו כמה מרבותינו האחרונים, ובהם הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת וארא).

אך יש להסביר את הדברים. שהרי כבר למדנו כמה פעמים, ש"מלאכה שאינה צריכה לגופה", אינה אסורה בשבת אלא מגזירת חז"ל, ולא מן התורה. ותחילה נסביר מהי "מלאכה שאינה צריכה לגופה"?

אדם החופר גומה (בור) בשבת (שעובר איסור מן התורה בחפירת הגומה), ואינו צריך את הגומה, אלא רק את העפר היוצא ממנה, אינו חייב מן התורה, כי התורה לא אסרה לעשות בשבת אלא מלאכה שנעשית לשם תכליתה, ותכלית חפירת הגומא היא כדי להשתמש בגומה עצמה, אבל מלאכה שנעשית לשם דבר אחר, אינה אסורה אלא מדרבנן.

ובנדון שלנו, כלומר לגבי מלאכת "נטילת נשמה", ברור שתכלית המלאכה היא, כאשר אדם שוחט עוף או בהמה, כדי לאכול מהם, שאז נעשית המלאכה לשם תכליתה, אבל אדם ההורג נמלה בשבת, ואין לו שום צורך בגוף הנמלה, נמצא שמלאכת נטילת הנשמה, היא "מלאכה שאינה צריכה לגופה", ואינה אסורה אלא מדרבנן.

ולאור האמור כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמאחר ואין האיסור כאן אלא מדרבנן, וגם האדם אינו מתכוין לעשות את המלאכה, הרי זה בגדר "פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן", כלומר, המלאכה ודאי נעשית ("פסיק רישיה"), אך לא איכפת לאדם ממה שהמלאכה נעשית ("לא ניחא ליה"), ועוד, שאין המלאכה אסורה אלא מדרבנן. ואם כן, אין איסור ללכת על גבי נמלים בשבת, כשאינו מתכוין להרגם. שהרי "פסיק רישיה דלא ניחא ליה" באיסור דרבנן, מותר.

ואמנם מהיות טוב, יש להזהר שלא לדרוך על רמשים ונמלים בשבת, וכמו שכתב מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה (ח"ה עמוד קכד) וזו לשונו:
"רמשים, כגון נמלים, אסור לדרוך עליהם בשבת, אפילו אם אינו מתכוין להורגם, כיון שבודאי ימותו על ידי דריסתו, וטוב לדקדק בזה במקומות שהן מצויות. ואם אין לו דרך אחרת, מותר".

שאלות ותשובות על ההלכה

א. למה נקרא "נטילת נשמה " על חיות ושרצים הרי אין להן נשמה 
ב. מדוע לא התיחסו הפוסקים בדריכה על נמלים וכיוצא בזה גם על צער בעלי חיים?  י"ח טבת תשפ"ב / 22 בדצמבר 2021

נטילת נשמה הוא שם כולל על הפסקת חיים של בעל חיים. אף על פי שאין לו ממש נשמה במובן המלא של המילה.

אין איסור צער בעלי חיים אם הולך לפי תומו ודורס על חרקים. ובכלל יש ספק אם שייך דין צער בעלי חיים ברמשים כמו חרקים. ולהבדיל, גם חכמי המחקר חלוקים בדעותיהם בענין זה.

האם מותר להרוג עקרב בשבת? י"ז טבת תשפ"ב / 21 בדצמבר 2021

מי שנתקל בעקרב צהוב בשבת, מותר להורגו. (שבת קכא: חזון עובדיה שבת ח"ה עוד קכב).

האם כשיש נמלים על השיש בשבת מותר להוריד אותן עם מגב קטן ואם לא מה עושים? י"ז תמוז תשע"ד / 15 ביולי 2014

אם הדבר ברור שהם ימותו, אסור לעשות כן, ויש לסלקם בעדינות

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה