שאלה: האם מותר ללכת בשבת במקום שיש שם נמלים?
תשובה: אחת מן המלאכות שאסור לעשותן בשבת, היא מלאכת "נטילת נשמה". ולמשל, אדם השוחט בשבת עוף בשבת, עובר משום "נטילת נשמה".
ולפיכך אסור להרוג בשבת אף אחד מן הרמשים (ובכלל זה החרקים) הרומשים על הארץ, כגון נמלים. שהרי בהריגתם יש איסור משום "נטילת נשמה". וכן פסק בספר איסור והיתר (כלל נט), שאסור לאדם להרוג בשבת נמלים ורמשים בדרך הילוכו, ובמקומות שהם מצויים, צריך לדקדק שלא לדרוך עליהם. וכן פסקו כמה מרבותינו האחרונים, ובהם הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת וארא).
אך יש להסביר את הדברים. שהרי כבר למדנו כמה פעמים, ש"מלאכה שאינה צריכה לגופה", אינה אסורה בשבת אלא מגזירת חז"ל, ולא מן התורה. ותחילה נסביר מהי "מלאכה שאינה צריכה לגופה"?
אדם החופר גומה (בור) בשבת (שעובר איסור מן התורה בחפירת הגומה), ואינו צריך את הגומה, אלא רק את העפר היוצא ממנה, אינו חייב מן התורה, כי התורה לא אסרה לעשות בשבת אלא מלאכה שנעשית לשם תכליתה, ותכלית חפירת הגומא היא כדי להשתמש בגומה עצמה, אבל מלאכה שנעשית לשם דבר אחר, אינה אסורה אלא מדרבנן.
ובנדון שלנו, כלומר לגבי מלאכת "נטילת נשמה", ברור שתכלית המלאכה היא, כאשר אדם שוחט עוף או בהמה, כדי לאכול מהם, שאז נעשית המלאכה לשם תכליתה, אבל אדם ההורג נמלה בשבת, ואין לו שום צורך בגוף הנמלה, נמצא שמלאכת נטילת הנשמה, היא "מלאכה שאינה צריכה לגופה", ואינה אסורה אלא מדרבנן.
ולאור האמור כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמאחר ואין האיסור כאן אלא מדרבנן, וגם האדם אינו מתכוין לעשות את המלאכה, הרי זה בגדר "פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן", כלומר, המלאכה ודאי נעשית ("פסיק רישיה"), אך לא איכפת לאדם ממה שהמלאכה נעשית ("לא ניחא ליה"), ועוד, שאין המלאכה אסורה אלא מדרבנן. ואם כן, אין איסור ללכת על גבי נמלים בשבת, כשאינו מתכוין להרגם. שהרי "פסיק רישיה דלא ניחא ליה" באיסור דרבנן, מותר.
ואמנם מהיות טוב, יש להזהר שלא לדרוך על רמשים ונמלים בשבת, וכמו שכתב מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה (ח"ה עמוד קכד) וזו לשונו:
"רמשים, כגון נמלים, אסור לדרוך עליהם בשבת, אפילו אם אינו מתכוין להורגם, כיון שבודאי ימותו על ידי דריסתו, וטוב לדקדק בזה במקומות שהן מצויות. ואם אין לו דרך אחרת, מותר".
